הניסיון במקרי ההתאבדות שזוכים לסיקור תקשורתי רחב מלמד שיש השפעה על מתאבדים בפוטנציה לבצע ניסיונות התאבדות. מוני פנאן ודודו טופז, סלבריטאים, ממחישים לציבור המצוי בדיכאון קשה ומעלה בדעתו את אופציית "הפתרון" התאבדות, שקיים פתרון אפשרי וזמין מבחינתם לבעיותיהם הקשות.
הסיקור הרחב נותן תחושה שההתאבדות אפשרית לביצוע והבעיות יפתרו או יישארו לאחרים. צריך לדאוג שהתקשורת תמלא תפקיד חינוכי מייעץ ותבהיר בתוך הסיקור, או בנלווה אליו, שההתאבדות אינה פתרון למצוקות החיים. התקשורת חייבת להציג דעות מומחים שמסבירות כי יש פתרונות אחרים גם במצבים בהם האנשים מרגישים חסרי ישע ונואשים. לתקשורת יש מעבר למסירת המידע תפקיד חינוכי. ראוי שתקשורת אחראית תקבל על עצמה ברצון את התפקיד.
אנחנו צריכים להבין שהתאבדות אינה גחמה של רגע אלא מהלך מתוכנן שנבנה בעיקר שכלו כל הקיצין והאדם עומד על פי תהום. המשפחה הקרובה חייבת להיות ערנית לאיתותים של המתאבד לפני המעשה וישנם איתותים כאלה המתבטאים בכעס, ייאוש, תנועות גוף, דיבור.
נדרשת פנייה מיידית לייעוץ נפשי
ברגע שמאבחנים סימנים כאלה צריך לפנות מיידית לייעוץ נפשי ובמקביל להישאר צמודים ככל שניתן לאדם המשדר סימני מצוקה ברורים. הצמידות משדרת דאגה מעוררת תחושת שייכות משפחתית ועשויה לעורר מחשבה חיובית ומניעת התאבדות. לעיתים כאשר המעגל המשפחתי חברי הקרוב יודע על מצוקה כלכלית או אחרת עליו לפקוח עין גם כאשר האיש אינו משדר סימני מצוקה ברורים די הצורך.
אי אפשר להכריח מתאבד פוטנציאלי שמשדר סימני מצוקה להיפגש ולשוחח עם אנשי מקצוע. אפשר להביא אליו, ללא ידיעתו, אנשי מקצוע שינסו להקל על המצוקה הנפשית ולהסביר שיש פתרונות ויש סביבה משפחתית תומכת. המתאבד צריך להבין שאובדנו לא יפתור בעיות ולא יקל על קרוביו.
"גם כשמונחת חרב על צווארו של אדם עדיין יש פתח לישועה" אמרו חז"ל וכדאי לחזור ולהדגיש אימרה זו לכל מי שמועקה נפשית מצויה בביתו ובנפשו. כיוון שההתאבדות כאמור אינה גחמה יש זמן לשנן את האימרה ולהגיש סיוע מקצועי וחום אנושי.
* ד"ר עמי שקד הוא מנהל ביה"ס לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.