"המדינה מתייחסת לפריפריה כאל חסרת תרבות"

הקיפוח המזרחי במוסדות התרבות נמשך ואף מתעצם, כך עולה מדו"ח חדש שייחשף היום (ראשון) בכנס היסוד של קואליציית הארגונים, היוצרות והיוצרים לחלוקה שוויונית של תקציבי התרבות שנערך בשעה זו בסינמטק בתל אביב. בדו"ח, שחובר על ידי שירה אוחיון מארגון "אחותי", נאמר כי "הרוב המוחלט של בעלי התפקידים הבכירים במדורי המנהל, ובמוסדות התרבות בארץ הם יהודים חילונים אשכנזים. מזרחים וערבים נמצאים בתת-ייצוג ואילו יהודי אתיופיה אינם מיוצגים כלל במערך הפקידותי והניהולי של משרד התרבות וגופי התרבות".

בדו"ח נאספו נתונים מכל מוסדות התרבות הנתמכים באופן ממשלתי בחלוקה המסורתית הנהוגה במשרד בין תיאטרון, קולנוע, ספרות, אמנות, אדריכלות ועוד. אוחיון ביצעה ניתוח של האישים הממלאים את תפקידי המפתח במוסדות התרבות המובילים בישראל ואת נתוני התקציב הציבורי שלהם, כשהמסקנות, המוגשות בלשון קשה וחד משמעית לעתים, עגומות למדי, בעיקר בתחומי התיאטרון, הקולנוע והמחול.

בתחום התיאטרון למשל, עולה מהדו"ח כי התיאטרון היחיד המוגדר כ"מזרחי" ("תיאטרון בימת קדם") זכאי ל- 0.34 אחוז מתקציב התיאטרון המוענק על ידי משרד התרבות, "תקציב זעום ומגוחך", על פי הדו"ח. התיאטרון המרוקאי למשל, הפעיל שנים רבות וזוכה להצלחה בקרב הקהל, לא מוכר כתיאטרון עצמאי ולא זוכה לתקציב.

בדו"ח טוענת אוחיון כי אין שחר לטענה שאין לממן תיאטרון "עדתי", כיוון שתיאטרון אשכנזי מובהק כמו תיאטרון היידישפיל זוכה למימון רב. בנוסף, טוען הדו"ח כי 90 אחוזים מהרכב ועדת התיאטרון במדור התיאטרון במשרד החינוך הוא ממוצא אשכנזי, 10 אחוזים בלבד ממוצא מזרחי ללא ייצוג לאתיופים וערבים. בהרכב הניהול של התיאטרון נרשמו 73 אחוזים ממוצא אשכנזי, 18 אחוזים למזרחים, 9 אחוזים אתיופים ו-0 אחוזים לערבים.

בהתייחסו לתחום הקולנוע, טוען הדו"ח כי 90 אחוזים מתקציב הקולנוע מופנה למרכז. הדו"ח טוען כי כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו "בשנים האחרונות יש פחות ופחות יצירות קולנועיות מזרחיות. לא רק במובן של סרטים שנעשו על ידי יוצרים מזרחים, אלא גם במובן של תוכן: דרמות וקולנוע דוקומנטרי שמספרים את הנרטיב המזרחי, או סיפורים אישיים וחוויות ההגירה של מזרחים, או סרטים העוסקים בגיבורי תרבות מזרחים".

בנוסף, מניתוח של האישים הממלאים תפקידים בכירים במועצת הקולנוע, קרנות הקולנוע וחבר השופטים בפסטיבלי הקולנוע הבכירים (ירושלים, חיפה, דוקאביב, קולנוע דרום, פסטיבל הנשים ברחובות), הייצוג המזרחי, הערבי והאתיופי נדחק לשוליים והופכן לזניח. יצויין כי יושב ראש מועצת הקולנוע, מיכה חריש, חזר ואמר כי אחד הפרויקטים החשובים של המועצה בשנה החדשה יהיה קירוב הקולנוע לעשייה בפריפריה.

בעולם המחול עולה תמונת מצב קשה באשר לייצוג המזרחי. לדברי הדו"ח, להקת המחול המזרחית היחידה הזוכה למימון היא להקת ענבל, אך גם זאת תחת הכותרת של "מורשת עדות ישראל", כלומר כלהקת פולקלור. לטענתם, 100 אחוז מתקציב מדור המחול מוענק ללהקות בעלות גוון קלאסי או מודרני. לדברי הדו"ח, דווקא בעולם שבו הנשים המזרחיות היו החלוצות, "תחת השם האוריינטליסטי 'רקדניות בטן', מעולם לא זכו להכרה ו/או לתקצוב ממסדי ובמשך שנים נחשב ענף זה בארץ לפולקלור, לסוג מחול נחות וזול". לסיום, מתברר כי 100 אחוז ממנהלי להקות המחול הממוסדות בישראל הם ממוצא אירופאי.

הדו"ח ממשיך בפירוט מרשים גם לעולם האמנות הפלסטית, המוזיקה, האדריכלות והספרות, שמכולן עולה תמונה שאותה מכנה הדו"ח המשך דיכויין של קבוצות מודרות ועיבוי חשיבה תרבותית וחברתית צרה הנוגדת את המהות והאופי הרב-תרבותי של החברה הישראלית. לטענת הדו"ח משרד התרבות מפעיל קריטריונים אשר "מפלים גופי תרבות מזרחים וערבים בהיותם מוטים תרבותית".

הדו"ח למשל מעלה על נס את נושא תקצוב הפרויקטים בפריפריה ומציין כי מטרת פרויקטים אלו "אינה אלא הפצת התרבות האשכנזית והמערבית ברחבי הארץ, תוך מחיקת תרבות המוצא של תושבי הפריפריה והתרבות המקומית הישראלית שנוצרת שם". זאת, באמצעות הקצאת משאבים רבים לתחומים כמו אופרה ותיאטרון רפרטוארי מהמרכז.

"המדינה מתייחסת לאנשי הפריפריה כאל אנשים חסרי תרבות, שמעולם לא נחשפו לתרבות", קובע הדו"ח, "ואולם לאנשי הפריפריה כמו כל אנשים אחרים בעולם יש תרבות משלהם עליה גדלו ותרבות שאותה הם ממשיכים לייצר למרות היעדר תקצוב מהמדינה".

הדו"ח מציע שורת צעדים אשר יבצעו מהפכה ביחסים בין משרד התרבות לתרבות המזרחית. בין השאר מציע הדו"ח לרכז נתונים מדויקים על הפערים והאפלייה בתקצוב התרבות, באמצעות מחקר ומעקב; להקים ועדה לבחינת הקריטריונים הנהוגים כיום במשרד התרבות לחלוקת מלגות, תקציבים ותמיכות;

הדו"ח מבקש להבטיח שיקוף אוכלוסייה מגוונת במנגנוני משרד התרבות באמצעות העדפה מתקנת, שקיפות בדיוני משרד התרבות בכל הקשור לתמיכות, הגדלת תמיכת המשרד בגופי יצירה מזרחיים על פי המלצה המצורפת לדו"ח, עידוד פסטיבלים תרבותיים שיבטאו את התרבות המזרחית, עידוד אמנים אתיופים ומזרחיים וכן הנצחה של גיבורי תרבות מזרחים ואתיופיים, ביצוע פעילות משותפת של אמנים ממוצא מזרחי ואתיופי עם מקביליהם מעבר לים במדינות כמו מצרים, תוניס, טורקיה, ספרד, מרוקו ואתיופיה.

הצעות מעניינות נוספות הם החזרת העיצורים ח' ו- ע'. כיצד? "לקבוע העדפה מתקנת לקריינים ולשדרים ברדיו ובטלוויזיה שהם ערבים ומזרחים במוצאם, בהתאם לחלקם היחסי באוכלוסייה", לא פחות. בנוסף, "יש להעניק לשפה הערבית מעמד שווה לשפה העברית מתוקף היותה שפת אם למחצית מהאוכלוסיה, לחייב את לימודי השפה מכיתה א'", כפי שקובע הדו"ח.

לסיום, מציע הדו"ח "לבדוק מחדש של החקיקה בעניין הגזענות בישראל ולשנותה כך שתמנע ביעילות את הלגיטימציה להסתה גזענית באמצעי התקשורת והבידור בפובליציסטיקה, בספרות בקולנוע, בתיאטרון ובאקדמיה. פיקוח על האכיפה על ידי מוסד מבקר המדינה".

הדו"ח הוגש למשרד התרבות לעיונה של השרה לימור לבנת. יש לציין שמאז היכנסה של השרה לתפקיד, ישנה כוונה לבצע שינויים עמדות שונות במשרד ולהביא לאיושם על ידי אנשי מקצוע מזרחים. גורמים במשרד ציינו כי עוד בתקופתה של לבנת במשרד החינוך הוכנסו תכני לימוד מזרחיים לתוכנית הלימודים, כמו לימודי יהדות צפון אפריקה לתוכנית הלימודים בהיסטוריה. ממשרד התרבות נמסר בתגובה לדברים כי: "הדו"ח נלמד בימים אלו".