שוטר הכה מתנחל? המדינה תממן הפיצוי

מדינת ישראל מממנת תביעות אישיות המוגשות נגד שוטרים בשל שימוש בכוח מופרז כלפי מפגינים – כך עולה מתשובת פרקליטות המדינה לפניית השר מיכאל איתן (ליכוד). איתן פנה לפרקליטות בעקבות פניה מארגון "זכויות אדם ביש"ע". בתגובה לדברים, איתן האשים את הפרקליטות בעשיית החוק לפלסתר.

מתלונת ארגון "זכויות אדם ביש"ע" עולה כי סכום הפיצויים שנפסק בבתי משפט נגד שוטרים שנתבעו אישית, משולם במרבית המקרים על ידי המדינה במקום מכיסו הפרטי של השוטר המואשם.

באחד המקרים, נחום גרינבלום שהשתתף בתהלוכה של כמאה צעירים מיישובו לעבר גבעה הקרובה לישוב, במסגרת מפגן "המשך התיישבות ביש"ע", תבע שני שוטרי יס"ם בגין שימוש באלימות מופרזת, שכללה אחיזה בתחתוניו, תוך כדי הבאתו לניידת המשטרה. בית המשפט פסק כי על השוטרים לשלם לגרינבלום 4,000 שקלים. אולם הצ'ק הגיע אליו מהמדינה במקום מהשניים. גרינבלום החליט להשיב את הצ'ק למדינה ועורך דינו, בני לוין, הוסיף במכתב נלווה: "האם תוספת שכר זו ניתנת לשוטרים עבור הצטיינותם בעת האירוע?"

בעקבות פניית השר איתן לפרקליטות המדינה בעניין, השיבה המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), אורית סון, כי, "האינטרס הציבורי מחייב כי עובדי ציבור 'הנקלעים' לסכסוך אזרחי בעקבות פעילותם בשם המדינה, יזכו להגנה של המדינה, המתחייבת בראש ובראשונה כדי להבטיח את תקינות פעולות השלטון. הגנה זו ניתנת תוך הפעלת שיקול דעת ובשים לב לנסיבות כל מקרה ומקרה.

"האינטרס הציבורי הוא שהרשות הציבורית שבשמה פעל עובד הציבור תישא באחריות למעשי עובדיה ולא תתנער מהם. אחריות המעביד בנזיקין בשל מעשה עוולה של העובד, לרבות תשלום הפיצוי על ידי המעביד, עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני הנזיקין, ולא מדובר ב'מסלול עוקף חוק' כפי שנטען בפניית 'זכויות אדם ביש"ע'". סון אף מאשימה כי "התכלית העיקרית של מרבית התביעות (האישיות – פ"ו) היא 'לחשוף' את עובד הציבור לסיכון באמצעות תביעה אישי נגדו, כדי להרתיעו מלמלא את תפקידו הציבורי".

אלא שכאשר הנושא עלה לדיון כבר בשנת 2005 בוועדת החוקה של הכנסת בשל בקשת משרד המשפטים לשנות את החוק ולאפשר למדינה לשלם את פיצויים עבור תביעות אישיות, הכנסת פסלה את ההצעה, ויו"ר הוועדה דאז מיכאל איתן קבע כי, "יש סכנה שברגע שהמדינה נותנת מעין ביטוח כולל לעובד הציבור, עובדי הציבור יתעמרו באזרחים ויגידו: מה אכפת לנו, אנחנו ממילא מוגנים. נטרטר את האזרח, נגרום לו נזקים, ממילא המדינה בסוף תהיה זאת שתלך לבית המשפט".

במכתב תשובה לאורית סון, כתב השר איתן כי, "חסינות עובד ציבור הינה מסויגת, ואינה חלה כשעובד הציבור פעל מתוך מודעות או אדישות לנזק שנגרם. היה לי הכבוד להיות יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת שחוקקה את הנורמה הזו. החלטת המדינה לשאת באחריות למעשיו של עובד הציבור, לרבות תשלום הפיצוי לנפגע, הינה 'מסלול עוקף חוק' הסותר את כוונתו המפורשת של המחוקק.

"מדיניות הפרקליטות, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבך, שמה פלסתר את מטרת המחוקק להרתיע עובדי ציבור מפני מעשים כאלו, ולשדר מסר ציבורי של הסתייגות גורפת של המדינה משימוש זדוני בסמכויות עובד הציבור".