פרופסור אוריאל רייכמן לא נח לרגע. האיש שהקים את המרכז הבינתחומי בהרצליה ועומד בראשו כבר 15 שנים, פשוט לא יכול לעצור. "מי שחש תחושת סיפוק ולא שואף קדימה הוא לא בן אדם. זו תכונה בהמית לא לחתור למטרות, לא לקדם דברים", הוא אומר בראיון לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית. נרגש, כמו אחרון הסטודנטים.
לרייכמן תפיסת עולם ברורה ומגובשת וגם לא מעט ביקורת על הנהגת המדינה. לפי החזון של רייכמן, מבין כותלי הבינתחומי תצא הנהגת העתיד, האנשים שיוציאו את ישראל מהמבוי הסתום שאליו נקלעה לעבר עתיד טוב יותר. "המחשבה שלנו בבינתחומי היא להכשיר את המנהיגות העתידית של ישראל. החברה בישראל איננה במצב טוב. בסופו של דבר יש כמה מאות אלפי אנשים שייקבעו את גורלה. אנחנו לא חיים בזכות הפוליטיקאים בירושלים, אלא בזכות אלו המשרתים בצבא, המשרתים את החברה", אומר רייכמן.
"המדינה לא מתפקדת. אתה רק צריך להביט על מדיניות החוץ, על הקריאות לדה לגיטמציה של ישראל, להביט על האלימות הגואה בתוכנו על המצב העגום של החינוך ואז כבר מבינים. לא תיארתי לעצמי שנגיע למצב כזה. זה לא ייאמן שלמעלה מ-70% של החלטות הממשלה אינן מבוצעות, יש מבנה פוליטי של סחטנות קואליציונית, אנחנו במצב אומלל".
פרופ' אוריאל רייכמן בן 67, יליד תל אביב, שימש בעברו כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, והיה בין היתר מועמד מוביל לתפקיד שר החינוך. בין מרצי הבינתחומי אפשר למצוא את נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרון ברק, יוסי שריד, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' אוריאל פרוקצ'ה ועוד רבים.
הקמתו של הבינתחומי שינתה ללא כל צל של ספק את כללי המשחק האקדמיים בישראל. ובתום עשור וחצי ישנן 13 מכללות פרטיות בארץ מתוך 66 המוסדות האקדמים. לפי נתוני המל"ג, משנה לשנה יותר ויותר סטודנטים בוחרים ללמוד במכללות, בהן פרטיות. גובהו של שכר הלימוד למי שחפץ ללמוד בבינתחומי, כמו גם במכללות פרטיות אחרות, עומד על לא פחות מ-30,000 שקלים בשנה. בחישוב מהיר עלות תואר בן ארבע שנים עומדת לפחות על 120,000 שקלים, וזאת ללא חישוב עלויות נוספות כגון מגורים, עלויות הגעה וחנייה ועוד.
"נכון שבני העשירים שלומדים כאן, הם אלו הזוכים לסיקור תקשורתי", מסביר רייכמן, "אבל האמת היא שהרוב המכריע של הסטודנטים מגיעים ממעמד הביניים. יש כאן עשירים מאוד וגם עניים מאוד. אני לא מתנצל על גובה שכר הלימוד שלנו, הוא לא מכסה אפילו את כל ההוצאות השוטפות שלנו, 25% נוספים אנחנו עדיין צריכים לגייס מתרומות. מה יש כאן להתנצל? זה עניין של תודעה. אף אדם צעיר לא חושב פעמיים כשהוא נכנס להלוואות כדי לקנות מכונית, ובשלב מאוחר יותר לוקח גם משכנתא כבדה. אבל שכר לימוד שהוא שווה ערך למחיר של מכונית, והוא נותן לך את הכלים להשתכר כל החיים, זה כולם חושבים שצריך לקבל בחינם".
רייכמן חושב שהמדינה צריכה לאמץ את המודל של הבינתחומי כחלק ממאמציה להציל את מערכת ההשכלה הגבוהה מקריסה. "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל צריכה להיות בנויה על 3 עקרונות - דבר ראשון: עצמאות המוסדות, דבר שני: שלא יהיה מצב שבו תמנע השכלה בשל חסרון כיס, ודבר אחרון: תמיכת המדינה במחקר. האוניברסיטאות צריכות להיות בנות חורין, לנהל את ענייניהן כפי שהן מבינות לרבות קביעת שכר לימוד, אילו מקצועות מלמדים וכו'. הן עשו טעות כשוויתרו על העצמאות שלהן, וכתוצאה מכך הפכו להיות מחזרות על פתחי פקידי האוצר. הייתי שמח אם בארץ היו מאמצים את המודל של הבינתחומי בתוספת תמיכת המדינה במחקר והעמדת הלוואות ותמיכה באנשים ששירתו בצבא".
בניגוד לדעתו החיובית על הפרטת מערכת ההשכלה הגבוהה, רייכמן סבור שהפרטה של מערכת החינוך היסודית והעל יסודית דווקא הרסנית למדינה. לטענתו, במידה ולא נתעורר, זה פשוט יהיה השלב הבא. "אין ספק שהפרטה של בתי הספר היסודיים ואולי אף התיכוניים אינה רצויה מכיוון שאתה לא רוצה ליצור כבר משלב הפתיחה הבדלים כל כך גדולים, אתה רוצה לתת הזדמנות שווה לכולם", הוא מסביר.
"הבעיה היא שהמערכת נכשלה בצורה כל כך קשה שיש דילמה רצינית להורים, האם על מזבח העיקרון הזה לראות בעיניים כלות שהילדים לא מקבלים חינוך טוב - או לעשות מעשה ולדאוג שהילדים שלהם יקבלו חינוך טוב וימצו את עצמם. אם לא יהיה במיידי שינוי עמוק ואמיתי, תהיה הפרטה, זה פשוט הופך להיות דבר בלתי נמנע. הפרטה אינה נוצרת מעצמה, כולנו היינו מאושרים ללכת לביה"ס שהוא שוויוני אבל כשיש מערכת חינוך כזו מבישה זה פשוט יבוא".