מהפכה בהתייחסות המדינה לישוב סכסוכים בהליכי בוררות. משרד המשפטים פירסם אתמול הנחיה חדשה של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, שכותרתה "יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם באמצעות בוררות".
ההנחיה מהווה שינוי במדיניות שהיתה נקוטה במדינה ביחס להליכי בוררות. מזוז הודיע כי החליט לזנוח את הגישה המסתייגת באופן גורף מאפשרות של יישוב סכסוכים בהליכי בוררות, ולהסכים לפנות לבוררות במקרים מסוימים, בכפוף לשיקול דעתה של המדינה.
בהנחיה הקודמת של היועץ המשפטי, שפורסמה לפני כשש שנים, נקודת המוצא של המדינה היתה ש"ככלל אין המדינה מיישבת את סכסוכיה בבוררות אלא באמצעות בתי המשפט".
גישתה הקודמת של המדינה נבעה מכמה מכמה שיקולים: החשיבות של שקיפות ופומביות בעת ניהול סכסוכים שעניינם נכסי מדינה וכספי ציבור, הרתיעה מפני השלכות רוחב של פסק הבוררות והחשש מפני הנטייה להתייחס למדינה כ"כיס עמוק" - חששות המתעצמים בבוררות שבה הבורר אינו מחוייב לדין המהותי וגם אין אפשרות לערער על פסק הבורר.
כעת מסבירה המדינה כי "פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט הוא תופעה ראויה שיש לעודדה", ובפרט, מוסיפה המדינה, "מאחר שהמדינה מעודדת מתדיינים אחרים לפעול ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, ראוי לה כי תנהג באותו האופן. בפתרון זה יש כדי להפחית את העומס על מערכת בתי המשפט, לקדם הכרעות מהירות בסכסוכים ולסייע בשמירה על מערכות יחסים ארוכות טווח ועל המשך שיתוף הפעולה בין הצדדים השונים, למרות מחלוקות שנתגלעו ביניהם".
הרקע לקבלת ההנחיה היה אישורו בכנסת לפני כשנה של התיקון לחוק הבוררות המאפשר, בין היתר, ערעור על פסק בורר על פי רשות של בית המשפט.
רק היועץ המשפטי מאשר פנייה לבוררות
לפי ההנחיה, היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המוסמך היחיד להחליט על הכללת סעיף בוררות בהסכם שהמדינה צד לו ועל הפניית סכסוך לבוררות כאשר לא קיים בין הצדדים הסכם עם סעיף בוררות. ללא אישורו של היועץ המשפטי אין תוקף להסכמה להעביר את הסכסוך לבוררות.
למרות שהמדיניות העקרונית השתנתה, השאירה לעצמה המדינה שיקול דעת רחב מאוד בהחלטה מתי ללכת לבוררות ומתי לא. "ההכרעה תעשה בכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו, למאפייניו וכן בהתחשב בהשלכות המשפטיות והציבוריות אשר עשויות להיות להכרעה באותו מקרה", נקבע.
לפי ההנחיה, נסיבות לשלילת הליכה לבוררות יהיו כאשר מדובר בסכסוך שבו נדונה שאלה משפטית עקרונית, תקדימית או בעל רגישות אחרת, או כאשר הסכסוך נוגע לציבור רחב או שהכרעה בו עשויה להשליך על ציבור גדול. מנגד, אם מדובר בסכסוך אזרחי-עסקי או מקצועי-טכני, המדינה על פי רוב תסכים לפנות לבוררות.
ההנחיה תחול גם על סכסוכי עבודה בשירות המדינה שהם סכסוכים קיבוציים, והטיפול בהם יהיה מרוכז בידי האגף לשכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, ובמקרי הצורך - גם של המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה.
"מדובר במהפכה במישור המעשי"
עו"ד רונן סטי, יו"ר משותף של ועדת הבוררות והגישור המחוזית בלשכת עורכי הדין, שמשרדו מתמחה בבוררות ויישוב סכסוכים מרוצה מההנחיה החדשה. "מדובר במהפכה במישור המעשי. נקיטת גישה חדשה כזו מצד המדינה עשויה אכן להקל באופן מעשי על העומס בבתי המשפט".
"בעל הדין הגדול במדינת ישראל הוא מדינת ישראל", אומר סטי, מיוזמי התיקון לחוק שאיפשר את זכות הערעור על פסק בורר. "אחוז משמעותי מהתיקים שנידונים בבית משפט הם תיקים שאחד הצדדים להם היא המדינה ומשרדיה. היא גם המעסיק הגדול ביותר. נוצר מצב שמצד אחד המדינה מעודדת את הפנייה לבוררות וביד השניה אומרת אני לא הולכת לבוררות. היה צריך לשנות גישה. אני מברך את מזוז על השינוי ואני מקוה שהפרקליטות וכל הגורמים יאמצו אותו בשתי ידיים".
סטי אינו סבור ששיקול הדעת שהשאירה לעצמה המדינה בהנחיה רחב מדי. "אין לי בעיה עם הסעיפים שהיא קבעה השוללים את הפנייה לבוררות. הרי מספר התיקים שבהם נדרשת הכרעה עקרונית או שמדובר בהפעלת סמכות שלטונית הוא מצומצם, מדובר אולי ב-10% מהתיקים.
"אני לא מצפה שסכסוך אם מותר או אסור לנסוע בירושלים בשבת יילך לבוררות, אבל אני מצפה שכשמדובר בסכסוך עסקי או בפרויקטים עצומים של בנייה שבהם המדינה מעסיקה חברות פרטיות שתלויות בתשלומים מטעם המדינה - היא תיקח חלק בבוררות. לפי הקריטריונים שנקבעו בהנחיה המדינה יכולה מעכשיו להעביר כ-90% מהסכסוכים שלה לבוררות".
גם השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, העומד בראש המוסד לבוררות עסקית, מרוצה מההנחיה. "זה היה אבסורד שהשופטים, שהם זרועה הארוכה של המדינה, שולחים את האזרח הקטן לבוררות בעוד שהמדינה עצמה לא הולכת לבוררויות. ההוראה היתה דרקונית ולא סבירה ואני שמח מאוד שהיועץ המשפטי ביטל אותה".
לדבריו, "אם המדינה תפנה במקרים המתאימים לבוררות זה בהחלט יקל את העומס בבתי המשפט ויביא לפתרונות מהירים יותר בסכסוכים שהמדינה היא צד להם. נכון שהמדינה לא תלך בכל מקרה באופן אוטומטי לבוררות אבל לפחות יהיה לה שיקול דעת מתי לעשות זאת. אני מקווה שברוב הסכסוכים האזרחיים הפשוטים היא תעשה כן ברוחב לב".
עו"ד ישראל שמעוני, מיוזמי חוק הבוררות החדש, סבור כי מדובר במהפכה שתוביל לירידה משמעותית בעומס על בתי המשפט. להערכתו, ההנחיה תביא לכך שתוך שנה תחול ירידה של כ-25% מסך התביעות המוגשות לבתי המשפט.