פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "המשק הישראלי מתאושש מהר מהצפוי"

      בנק ישראל מפרסם סקירה חיובית במיוחד. את ההתאוששות הובילה עלייה בצריכה הפרטית ואופטימיות בארץ

      על פי הנתונים הכלכליים, המשק הישראלי החל להתאושש מהמשבר הכלכלי מהר מהצפוי, כך כותבים הבוקר בבנק ישראל. בבנק סוקרים את החודשים מאי-אוגוסט 2009, וכותבים כי את התאוששות הפעילות הובילה עלייה מתונה של הביקושים בארץ בצריכה הפרטית, העלייה בסחר העולמי, שלוותה בהתגברות האופטימיות בארץ ובעולם, ועליית המדדים בשוקי ההון.

      על התגברות האופטימיות, מעיבים החששות מהשלכות אפשריות של הגירעונות, שממשלות רבות מתמודדות עמם באמצעות תוכניות סיוע יקרות, וכן החששות כי ההתייצבות הכלכלית מתבססת על תוכניות אלה, ואינה מבטאת התחלה אמיתית של צמיחה מתמשכת. עלייתו של המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מתמשכת מותנית גם בהמשך ההתאוששות בעולם, ובהתפוגגותם של חששות אלה.

      התאוששות הביקושים בארץ ובעולם תרמה לעליית התוצר המקומי הגולמי ברביע השני של 2009, וזו השתקפה בגידול הפעילות בחלק מענפי המשק ובעלייתו של המדד המשולב. החלטת הממשלה להעלות את המסים העקיפים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה, תרמה לעליית המחירים, ולעליית הציפיות לאינפלציה בתקופה הנסקרת. עם זאת, פער התוצר המשתקף באבטלה, ובניצולת נמוכה של ההון הפיזי, ובאי-הוודאות באשר להמשך גידולה של הפעילות, שעודה שוררת בארץ ובעולם - כל אלה מעמידים בסימן שאלה את התמדתה של עליית המחירים.

      על רקע כל אלה, העלה בנק ישראל את שיעור הריבית בשיעור קל של 0.25 נקודות אחוז, העלאה המתיישבת עם המעבר מחששות למשבר חריג ומתמשך לראשיתה של אופטימיות. בעקבות כך ירדו מעט הציפיות לאינפלציה בתום התקופה הנסקרת.

      ההכנסות ממסים בתקופה הנסקרת היו נמוכות מאשר אשתקד, אך בחודשים האחרונים נבלמה מגמת ירידתן - במיוחד בזכות עליית ההכנסות ממסים עקיפים, שגברה עם התאוששות הפעילות. הודות לכך, צפויה הממשלה לעמוד בתקרת הגירעון המוגדלת, שהוגדרה בחוק התקציב. התקציב שאושר בתקופה הנסקרת לשנים 2009 ו-2010, כולל הגדלה נוספת של ההוצאות, מעבר לגידול השנתי הקבוע, והעלאות המסים, שצפויות לקזז את הגידול בהוצאות.

      שער החליפין של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי יוסף בתקופה הנסקרת. התחזקות השקל נבעה בתקופה הנסקרת בעיקר ממגמות שער החליפין בעולם, ובהן היחלשות הדולר, וכן מהעודף בחשבון השוטף, ומההערכות האופטימיות באשר להתאוששותו של המשק הישראלי מהמשבר מהר יחסית למשקים אחרים.