גפני מעכב הההצבעה על הקיצוץ בתקציב

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מעכב את ההצבה של החלטת הממשלה מלפני עשרה ימים לקצץ 2 מיליארד שקל בתקציב המדינה על סדר יומה של הוועדה. גפני מתנגד לקיצוץ, הכולל הפחתה של 314 מיליון שקל מתקציב הישיבות.

היום ייפתח מושב החורף של הכנסת, אך גפני מסרב לכנס את ועדת הכספים לדיון בקיצוץ שנועד להגדלת משאבים לביטחון ולהתמודדות עם שפעת החזירים. בכך מכופף גפני את ידו של שר האוצר, יובל שטייניץ.

ביום רביעי ייפגש גפני עם שטייניץ ויציע לו להשתמש בעודפי התקציב לביטול הקיצוץ בתקציב הישיבות. גפני יאמר לשטייניץ שאפשר לצמצם את הקיצוץ כפי שהממשלה צימצמה לפני עשרה ימים את הקיצוץ בתקציב החינוך, מ-2% ל-1%. גפני מנסה לפעול נגד הקיצוץ בדיונים שקטים מול האוצר לאחר שלפני שלושה חודשים העביר בוועדה במהירות את התקציב הדו-שנתי. בשיחות פנימיות הוא מביע זעם כלפי הכוונה לקצץ בישיבות, שכן בהסכם הקואליציוני נקבע במפורש שקיצוץ רוחבי בתקציב לא יחול על הישיבות.

מקורות פוליטיים מציינים שבעבור גפני מדובר במבחן בעולם החרדי. הוא לא יכול להרשות לעצמו להיזכר בפני בוחריו כמי שנתן יד לקיצוץ בתקציב הישיבות. שטייניץ, מצדו, זקוק לגפני לא רק כדי שיציב את ההחלטה על הקיצוץ כולו על סדר יומה של ועדת הכספים, אלא כדי לגייס רוב בעדה בוועדה. גפני פועל נגד הקיצוץ בשיתוף יו"ר ש"ס ושר הפנים אלי ישי. אם שטייניץ יצליח לגייס את תמיכת יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי, הוא יוכל "ליישר" את ח"כי הליכוד ולהשיג רוב בוועדה בעד הקיצוץ.

לפי שעה אין רוב לקיצוץ בתקציב בוועדת הכספים. לפחות 13 מ-17 חבריה מתנגדים לו. בין השאר מתנגדים ארבעה ח"כים חרדים ודתיים מהקואליציה: גפני, יצחק וקנין ואמנון כהן (ש"ס), ואורי אורבך (הבית היהודי). אליהם יש להוסיף שני ח"כים מהליכוד, ציון פיניאן ומירי רגב, ואת שלי יחימוביץ' (עבודה) וכן שישה ח"כים מהאופוזיציה.

בכנסת מעריכים שבסופו של דבר יימצא פתרון והקיצוץ בתקציב הישיבות יופחת - וגפני יוכל לתמוך בקיצוץ כולו. מדוע? גפני, שנלחם חזיתית נגד ח"כ יעקב ליצמן במאבק על קבלת משרת יו"ר ועדת הכספים, וישי, שקיבל מגוון תיקים מיניסטריאליים בממשלה ואף צורף באחרונה לקבינט המצומצם, לא מעוניינים במשבר קואליציוני. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להימנע ממשבר, במיוחד כשהוא רוצה לקדם תוכנית מדינית וזקוק לתמיכת הרחוב החרדי. כך, נראה שהקיצוץ לתלמידי הישיבות והאברכים יופחת, והציבור ישלם את המחיר בקיצוץ ברווחה, בשיכון, בתעסוקה, בחינוך ובתחומים נוספים.