נשיא צ'כיה וצלב קלאוס מערים מכשולים בדרך לאשרור חוקת האיחוד האירופי, המכונה אמנת ליסבון. החתימה של נשיא פולין לך קצ'ינסקי אתמול (שבת) הפכה את צ'כיה למדינה האירופית היחידה שטרם אשררה את המסמך.
על פי דיווחים, ראש הממשלה הצ'כי יאן פישר מאיץ את הצעדים לאשרור האמנה בארצו, וכעת העיניים נשואות לעבר הנשיא, וצלב קלאוס, שחתימתו דרושה על האישור.
כדי שהיא תכנס לתוקף, דרושות חתימות של כל 27 מדינות האיחוד האירופי. בשבוע שעבר אירלנד אמרה "כן" לאמנה, לאחר שתושביה דחו אותה בשנה שעברה.
הדד ליין לאישור האמנה קרב
הנשיא קלאוס אמר בסוף השבוע שהוא יחתום בתנאי שלצ'כיה תהיה אפשרות לא לקבל על עצמה את מגילת הזכויות הבסיסיות באירופה, כדי להגן על בתי המשפט במדינה. בצ'כיה חוששים מתביעות רכוש של גרמנים שגורשו בתקופת מלחמת העולם מחבל הסודטים. לבריטניה ופולין יש סעיף יציאה ממגילת הזכויות.
לפי "הטיימס" הלונדוני, מומחים אומרים שהאמנה עוד עלולה לחזור להצבעה נוספת בכל אחת מ-27 מדינות האיחוד. הדבר תלוי בנוסח המדויק שיבקש הנשיא קלאוס.
בפני הצ'כים עומד תאריך יעד של מספר שבועות. בסוף החודש תיערך פסגת האיחוד האירופי שבמהלכו אמורים מנהיגי הארגון להחליט על מועמדים לשני התפקידים המרכזיים שנובעים מאמנת ליסבון נשיא אירופה ושר החוץ.
טוני בלייר יהיה נשיא אירופה?
אחד המועמדים הרציניים לתפקיד הנשיא הוא ראש ממשלת בריטניה בעבר טוני בלייר. ראש ממשלת שבדיה פרדריק ריינפלד, שיעמוד בראש הפיסגה בסוך החודש, הזהיר את דיוויד קמרון, מנהיג השמרנים בבריטניה, שלא להתערב בעניין האמנה. "אני מחשיב את קמרון כחבר וחושב שהוא מנהיג טוב," אמר ריינפלד ל"טיימס" הלונדוני. "אני מקווה לראות אותו כראש הממשלה הבא של בריטניה. כבר דיברתי איתו על זה ואנחנו יודעים שיש לנו מחלוקות לגבי אמנת ליסבון ונושאים אירופאים. ברגע שהוא יהיה ראש ממשלה, הוא ייצטרך חברים באירופה כדי להשיג דברים הוא רוצה שייקרו".
אמנת ליסבון היא הסכם שמאחד את הכח של האיחוד האירופאי. היא גובשה אחרי דיונים רבים ואמורה להפחית את השסעים ביבשת ולהקל על קבלת ההחלטות בין היתר, ע"י צמצום מספר הנציגים במוסדות האיחוד. מתנגדי האמנה חוששים שהיא עלולה לצמצם את האפשרות של החברות הקטנות של האיחוד לחוקק חוקים בעצמן.