מאז התאבדותו של דודו טופז חלה עלייה של 24% בדיווחים על ניסיונות התאבדות. כך עולה מנתונים של מד"א. הנתונים, שנאספו לאחרונה לבקשת ראשי התוכנית הלאומית למניעת אובדנות של משרד הבריאות וארגון הג'וינט, חושפים כי מאז התאבדותו של טופז בכלא ניצן בחודש אוגוסט השנה, חלה עלייה ניכרת בדיווחים על ניסיונות התאבדות.
מהנתונים עולה כי מינואר ועד יולי השנה התקבלו במד"א 2,778 קריאות כאלה, ובממוצע, 397 קריאות לחודש. לעומת זאת, מתחילת אוגוסט ועד ה-21 בספטמבר התקבלו במד"א 829 קריאות על רקע ניסיונות אובדניים, שהן 493 קריאות לחודש בממוצע - עלייה של 24%.
גל ניסיונות אובדניים שמתרחש לאחר חשיפה מוגברת של התאבדויות, מכונה "אפקט ורתר", על שם גל ההתאבדויות שפרץ באירופה בסוף המאה ה-18 בעקבות הפצת הרומן "ייסורי ורתר הצעיר" מאת הסופר הגרמני גתה. "אפקט ורתר" מוגדר כמצב שבו פרסום של התאבדות מוביל לחיקוי שיטת המוות על ידי אנשים נוספים. בעקבות האפקט, נוקטים כלי תקשורת במדינות שונות מדיניות לפיה אין לפרסם אזכורים על התאבדויות או ניסיונות התאבדות.
400 התאבדויות כל שנה
בחודש יולי השנה פרסם משרד הבריאות דו"ח שחשף תמונה כואבת של שיעור ההתאבדויות בקרב אזרחי ישראל. על פי הדו"ח, בעשור האחרון נרשמו בישראל כ-400 התאבדויות מדי שנה, כשלושה רבעים מהן בידי גברים. עוד עולה מהדו"ח, כי בשנת 2006 נרשמו 365 התאבדויות בהשוואה ל- 411-417 בשנים 2003-2005. שיעור ההתאבדות בשנת 2006 היה נמוך בהשוואה לשיעור בשנת 2005 ודומה לשיעורו בשנת 1998.
בשנים 2000-2006 שיעור ההתאבדות של זכרים בגיל 15-44 ובגיל 75 ומעלה היה במגמת ירידה. לעומת זאת, בקרב הנשים בישראל נרשמה מאז שנת 2000 מגמת עליה בשיעור ההתאבדות של נערות בגיל 15-24 ושל נשים בגילאי 45-64. בקרב נשים בנות 75 ומעלה ירד שיעור ההתאבדויות בכ-14%. נתון מעודד מעט, הוא שבהשוואה למדינות אירופה, שיעור ההתאבדויות אמנם נמוך יחסית במרבית קבוצות הגיל (למעט גילאי 15-29, בקרבם השיעור דומה ל-22 מדינות אירופאיות).