מפונים ומובטלים

מדובר בסקר מעקב שישי שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בקרב 1591 נבדקים מכלל מפוני חבל עזה וצפון השומרון, מהם 366 בוגרי הכשרה מקצועית, במטרה לעקוב אחר השינויים במצב התעסוקה של אוכלוסיה זו מאז הפינוי.

כארבע שנים לאחר הפינוי עמד שיעור התעסוקה של מפוני חבל עזה וצפון השומרון על 63.2% ושיעור האבטלה אצלם על 16.2%. מדובר בשיפור קל במצב התעסוקה והאבטלה בהשוואה לנתונים אלו כשלוש שנים לאחר הפינוי (62.8% ו - 18.8% בהתאמה).

יודגש כי מצבם התעסוקתי של המפונים ארבע שנים לאחר הפינוי נופל באופן משמעותי משיעור התעסוקה לפני הפינוי- 85%, בעוד ששיעורי האבטלה שם היו קרובים לאפס אחוז.

ממוצע שכר העבודה כארבע שנים לאחר ההתנתקות בקרב מפוני חבל עזה וצפון השומרון עמד על 5,201 ¤ ברוטו לחודש. בהשוואה לכך, ממוצע השכר מעבודה בקרב שכירים יהודים בשנת 2009 עמד על 8308 ¤ .

כ-25% מפער השכר בין המפונים לממוצע הארצי נובע מהשוני במבנה משלחי היד הנוטה להיות עתיר השכלה בכלל האוכלוסייה היהודית בהשוואה להשכלה של המפונים.

יותר מ-58% מהמפונים השתכרו בעבודתם האחרונה בעת שרואינו פחות מהשכר החודשי שקיבלו בעבודתם האחרונה לפני הפינוי ודיווחו על חוסר שביעות רצון בשל כך. 21.5% דיווחו ששיפרו את שכרם בעבודתם הנוכחית בהשוואה לשכרם לפני הפינוי.
55.2% דיווחו כי בעבודתם הנוכחית הם חשים פחות בטחון תעסוקתי בהשוואה לעבודתם מלפני הפינוי.

37% מהמפונים דיווחו על חוסר יכולת לישון בשל דאגות; 31% דיווחו על תחושת לחץ; 24% דיווחו על תחושת איבוד הביטחון העצמי ו - 19% דיווחו על תחושת דיכאון.

23% מהמפונים דיווחו על הרעה במצב הבריאות שלהם, שיעור הדומה מאוד לשיעור המדווחים על הרעה במצב בריאותם כשלוש שנים לאחר הפינוי.

באופן כללי, 48.3% דיווחו כי הינם פחות שבעי רצון מעבודתם הנוכחית בהשוואה לעבודתם מלפני הפינוי.

הסקר נכתב על ידי מיכל אלפסי ואלון פורת, חוקרים במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.