המהומות בי-ם עלולות להיות רק ההתחלה

המהומות בירושלים הביאו בעקבותיהן גל של התבטאויות עכורות וקיצוניות, הן מכיוונם של בכירי הרשות והן מכיוונם של שרי ממשלת ישראל. כל צד ניסה להתחפר עמוק יותר בעמדותיו ולגנות חזק יותר את הצד השני. ההתבטאויות הללו של בכירים ברשות ובממשלת ישראל ממחישות יותר מכל את הנתק המוחלט השורר בין הממשלה הישראלית והרשות הפלסטינית, נתק שניתן לראות בו כאחד מהגורמים שהביאו להתלקחות החמורה בה אנו חוזים בימים אלה.

כשאין יכולת הידברות בין הממשלה הישראלית והרשות הפלסטינית ובזמן ששרי ממשלת ישראל מתחרים בבכירי הרשות בקיצוניות התבטאויותיהם, אסור להתפלא על כך שהמהומות בירושלים הולכות וגוברות, כי כשאין הידברות, גם ניצוץ קטן מצית אש גדולה. משטרת ישראל חייבת לנהוג ביד קשה בפורעים, על מנת למנוע את הימשכות המהומות, אך במקביל טוב תעשה ממשלת נתניהו אם תבין שהקיפאון המדיני איננו קיפאון אמיתי, כי אם זרז להתגברות המתיחות והאלימות.

לעיתים נדמה כי חוסר הרצון של ממשלת נתניהו לקבל כל סוג של פשרה, מביא אותה לקדש את הקיפאון, ואת חוסר המעש. במקום להוביל ולקדם, ממשלת נתניהו מושכת זמן ומנסה כל העת לקנות עוד ועוד ימי חסד, בתקווה שאלו ירחיקו אותה מהרגע בו תאלץ לשבת ולהגיד על מה היא מוכנה לוותר ועל מה לא. אבל לקיפאון הזה יש מחיר, ואת המחיר אנחנו משלמים בימים אלה בירושלים, כמו גם בהתגברות התקריות האלימות בשטחים.

הקיפאון הזה יוצר תסכול לא רק אצל האיש הקטן ברחוב, אלא גם בקרב ההנהגה הפלסטינאית שבעיתות אחרות לא בטוח שהיתה עושה כל שביכולתה בכדי להביא להפסקת המהומות, אבל בודאי לא היתה מלבה אותן כפי שהיא עושה כעת. ברור שלא ניתן להאשים את ממשלת ישראל בהתנהלותה של הרשות הפלסטינאית, אבל אסור לנו שנתעלם מהמצב ומהשלכותיו. אסור לנו שנאמין כי הכל בסדר, מכיוון שהאמת היא שהכל לא בסדר ואם לא נתעשת, המחיר שאנחנו משלמים היום, יתגמד לעומת המחיר שנשלם בעתיד.

האתגר העומד היום בפני ממשלת ישראל, איננו רק להביא לשוך המהומות, אלא למנוע את המהומות הבאות ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות יצירת אווירה של הידברות ושל נכונות להתקדמות מדינית דבר שספק באם ראש הממשלה נתניהו מסוגל לבצע.

*הכותב הוא סגן יו"ר הכנסת וח"כ מטעם קדימה.