(צילום: נועם כהן, עריכת וידאו: לירז ליבנה)
פרופסור עדה יונת הגיבה היום (רביעי) בשמחה לזכייתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009. במסיבת עיתונאים שערכה במכון ויצמן סיפרה פרופ' יונת על רגעי הזכייה: "כמעט איבדתי את כושר הדיבור שלי", אמרה. היא הודתה למכון ויצמן "שאיפשר את העבודה הזו אף על פי שהתנהלות של שנים קשות במיוחד.אני יודעת שאין מוסד מדעי בעולם שהיה מאפשר את התנהלות המחקר הזה והיה נותן תמיכה, גם נפשית וגם מעשית, ומרשה לי להתקשר עם תורמים מצד אחד ועם מדענים מצד שני".
בתה ונכדתה של יונת אמרו לוואלה! חדשות כי הזכייה מרגשת. "זה הרגשה מדהימה שאי אפשר לתאר אותה. זה אושר ואני שמחה", אמרה הנכדה, נועה יונת.
יונת סיפרה כי "שמחתי כשקיבלתי את ההודעה ונדהמתי. כשאתמול טלפנו אליי מהתקשורת ואמרו לי שאני בקבוצה הפותחת הייתי בטוחה שמותחים אותי או שמישהו מתח אותם. אמרתי להם: 'איך אתם יודעים? הכל שם סודי'?, אבל הם לא הרפו. מרגע שהגעתי לממצא הראשון, המקדמי, שרק נתן מעט אינדיקציה שהפרויקט יילך, מאז אמרו - זה פרויקט ברמה של פרס נובל - אם תגיעי אליו. אבל לא תגיעי, זה לא ייתכן, כבר ניסו אחרים וטובים ולא הצליחו. נתנו הרגשה שמדובר בבעיה חשובה אבל שאין סיכוי. ככל שהתקדמנו ופרצנו יותר ויותר הטפיחות על השכם גברו".
לדבריה, "לא קיבלנו את הפרס בשנה של הפריצה וגם לא שנה אחר כך. תהינו למה למהר, יש אנשים שמחכים כבר 40 שנה. זה היה נראה לי יותר תעלול תקשורתי מאשר דבר שהולך לקרות. חיכיתי קצת אבל לא הרבה לזכייה, ושמחתי מאוד. כשראיתי את הקידומת של שבדיה על הצג, אמרתי ש'הם משחקים איתי עד כאן'".
יונת הודתה למשפחה על שליוותה אותה עד הזכייה ואמרה כי "אני רוצה לומר תודה למשפחה שלי. לאימי ואבי שנפטרו, אבי כשהייתי מאוד צעירה ואימי שסחבה איתי לאורך הפרוייקט ונפטרה לפני כ-12 שנה, וליתר משפחתי שהסכימה לקבל אותי כמו שאני. המחקר הזה גרם לכך שאהיה הרבה לא בבית, שאעבוד הרבה בערבים, והם קיבלו אותי כמו שאני ואף ניסו להשתתף במחקר".
פרופ' יונת נשאלה על משבר ההשכלה הגבוהה ואמרה כי "מדען צריך לעבוד מתוך סקרנות. אם יש לו סקרנות להבנת תהליכים משמעותיים יש סיכוי שהוא יהנה מעבודתו ויגיע להישגים משמעותיים. כשאני התחלתי בישראל, הרמה הטכנולוגית והמדעית הייתה יותר נמוכה ביחסית לרמה הגבוהה בעולם. עכשיו ישראל מתקרבת לרמה הגבוהה של העולם".
כשנשאלה יונת כיצד לשפר את מצבם של המדענים התלוצצה כי "צריך להחזיר את הכסף שביבי לקח". היא סיפרה "שגם נתניהו התקשר לברך וגם שר החינוך התקשר ואף אמר שיבוא ויראה איך אנחנו עושים את המדע כאן". לדבריה,"קשה לומר שאין מדענים. בדור הצעיר יש מדענים יוצאים מן הכלל. בארץ קיבלו שישה בני אדם תקציב של מיליון יורו למחקר, זה הרבה יותר ממדינות אחרות באירופה".
פרופסור יונת, ביוכימאית ממכון ויצמן ברחובות בת 68, אחראית לתגליות פורצות דרך בחקר מבנה הריבוזום. זכתה בפרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002, בפרס לואיזה גרוס הורוביץ מטעם אוניברסיטת קולומביה לשנת 2005, במדליית ארליך-דרמשטטר לשנת 2007 (הפרס הגבוה ביותר בתחום הרפואה בגרמניה), בפרס וולף לשנת 2007 ובעוד פרסים ואותות בינלאומיים.
יונת התפרסמה בזכות מחקר בו פיענחה את המבנה ועקרונות הפעולה של הריבוזום, "בית החרושת לחלבונים", שפועל בכל תא חי. היא גם גילתה כיצד תרופות אנטיביוטיות פועלות, בכך שהן משבשות את פעולת הריבוזומים של החיידקים אותם הן תוקפות. לעבודתה רבת השנים חשיבות גדולה במציאת פתרונות לעמידות הגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה, נושא המדאיג את עולם הרפואה בשנים האחרונות.
עדכון ראשון: 16:10