דוד קליין: "לבטל את הפיקוח על מטבע החוץ"

"הסיכוי להשפיע על שער הדולר הוא קלוש ולכן אין מקום שבנק ישראל יצבע פעולות בתחום זה", כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל לשעבר, דוד קליין, בישיבה של נשיאות איגוד לשכות המסחר. קליין הגיב בכך על רכישות הדולרים מצד בנק ישראל שנעשו בשנה האחרונה במטרה להשפיע על שער החליפין של הדולר ולבלום את ירידת ערכו.

"בעבר נעשו אין ספור ניסיונות איך לטפל נכון בשער החליפין, עד שבתקופת כהונתי בבנק ישראל הגענו להחלטה שהכי נכון הוא לבטל את הפיקוח על מטבע החוץ ולהשאיר את את שער החליפין להשפעת כוחות השוק", אמר קליין.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, טען כי "התחזקות השקל איננה קללה מוניטארית, או פיננסית שנחתה לפתע על כלכלת ישראל". בהגיבו על דרישתם של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ושל רבים מראשי המשק שקוראים לממשלה לפעול להתחזקות הדולר כדי לסייע ליצוא, אמר לין: "התחזקות השקל אינה תופעה חדשה. אנו חיים עמה היטב כבר שנתיים. להתחזקות השקל יתרונות רבים עבור אותו חלק במגזר העסקי שאינו עוסק ביצוא. במקום להתערב בשוק המטבע, יש למקד את המאמצים בפתיחת שווקים חדשים או פתיחת שווקים קיימים שאינם מושפעים מחולשת הדולר".

לין טען כי תחום חשוב אחר שיש להעמידו בראש סדר העדיפויות הוא חיזוק התעסוקה. "שוק העבודה מושפע יותר מהיקף הצריכה המקומית מאשר מהייצוא", הוא אמר. לדבריו, התחזקות השקל פוגעת המקטע מאוד צר של הכלכלה הישראלית. אריה זייף, חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל, אמר בישיבה כי "לפני שמחליטים לנסות לבלום את היחלשות הדולר יש לנקוט לפי שיקול ממלכתי - היצוא והייבוא ולא רק הייצוא".

גיורא בשור, מנהל חברת GBI העוסקת בסחר בינלאומי, קרא בישיבה לאסור במסגרת החוק קנייה ומכירה של מט"ח מטעם גוף אחד באותו היום. זאת, לטענתו, מכיוון שהכספים המשמשים לפעולות אלה נועדו למטרות ספקולטיוויות, של הימור על שער המטבע ללא כל תרומה למשק ותוך גרימת עיוות בביקוש ובהיצע של מט"ח.