פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסרבנים בקייפטאון: "יש מחיר לכיבוש"

      קטעים מנאומם של סרבני הגיוס הישראלים שהגיעו בשבוע שעבר לדרום אפריקה כדי לנהל קמפיין נגד מדיניות ישראל וצה"ל. בנאום הם קוראים לסטודנטים הדרום אפריקאים להצטרף למאבק נגד הכיבוש ולסייע להחרמת מדינת ישראל בעולם

      שלושת סרבני הגיוס הישראלים שהגיעו בשבוע שעבר לדרום אפריקה קיימו אתמול (שלישי) אירוע מיוחד באוניברסיטת קייפטאון (UCT), ונאמו בפני מאות סטודנטים דרום אפריקאים בהם גם סטודנטים יהודים. תמלילי הנאומים של הסרבנים הגיעו לידי וואלה! חדשות. הנאומים כוללים מתקפה קשה על מדיניות ישראל.

      השלושה, יובל אופיר (20), עומר גולדמן (20) וסהר ורדי (19), סקרו בפני הסטודנטים את ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי–פלסטיני החל משנת 1948 ועד ימינו כפי שהם רואים אותה, תוך הקבלות בין החלטות ממשלת ישראל להחלטות ממשלת האפרטהייד הגזענית ששלטה בדרום אפריקה. "מסוואטו לרמאללה, כדורים עפו וגז מדמיע מילא את הרחובות בניסיון לחנוק את ההתנגדות", אמרה עומר גולדמן בתארה את האינתיפאדה הראשונה.

      הסרבנים גם סיפרו לסטודנטים על תפיסותיהם המדיניות ועל שורשי ההחלטה שלהם שלא להתגייס לצה"ל. אופיר סיפר על הפעם הראשונה בה השתתף בהפגנה נגד בניית גדר ההפרדה בנעלין, בה לדבריו ריססו חיילי צה"ל את המפגינים הלא חמושים בכדורי גומי ובגז מדמיע. "החוויה הזו, שחזרה על עצמה אחר-כך פעמים רבות, גרמה לי להבין שהצבא הזה, שעליו התרגלתי לחשוב כזה שמגן עליי, למעשה מתקיף אותי, את חבריי ואת כל מה שאני מאמין בו". אופיר גם סיפר על חבר פלסטיני מבוגר שנורה למוות על ידי חיילי צה"ל במהלך הפגנה, לאחר שביקש מהם להפסיק לירות. "המאבק הלא חמוש הזה הוא איום על כוחות הכיבוש", אמר אופיר.

      סרבנים הקוראים להחרמת ישראל (יח"צ)
      הסרבנים באוניברסיטת קייפטאון. מימין לשמאל: ורדי, גולדמן ואופיר (יח"צ)

      "חברים ותיקים מתרחקים כשאתה מסרב להתגייס"

      גולדמן סיפרה כי כשביקרה בקפריסין במהלך מלחמת לבנון השנייה נחשפה לראשונה לתמונות לא מצונזרות מהמלחמה, ואלה גרמו לה להבין כמה מעט היא באמת יודעת על מה שקורה בישראל. "כשכבר היה ברור שהמבצע בלבנון היה לשווא ואף אחד בממשלה הישראלית לא הודה בזה, לא רק שאיבדתי את האמונה שלי ב"הומניות" של צה"ל, אלא גם התחלתי לפקפק בעצם היכולת של הצבא הזה - שנשלח ע"י הממשלה הזאת - להגן עליי. אני זוכרת שאחרי הפגנה נגד הממשלה בת"א אמרתי לחברה: 'אני לא הולכת לקחת חלק בזה. הממשלה הזאת לא מייצגת אותי יותר. חייבת להיות דרך אחרת'".

      גולדמן הוסיפה כי "הבעיה היא שהצעירים הישראלים לא נחשפים למציאות האמיתית. 99% מהם מעולם לא היו בשטחים או פגשו פלסטינים, והמפגש הראשון שלהם אתם היא כשהם לובשים מדים ומחזיקים נשק. כיוון שאנחנו (הסרבנים) ביקרנו בשטחים לפני הגיוס העיניים שלנו היו פתוחות לראות את המציאות. וברגע שראינו אותה לא הייתה דרך אחרת".

      גולדמן סיפרה גם על הקשיים בחייה של סרבנית גיוס: "כשאתה מסרב לשרת את החברה בה אתה חי ולהתגייס, אתה בעצם משליך את ההחלטה שלך גם על חברים ובני משפחה, כך שיש הרבה תוצאות לבחירה להתנגד לאקט הלא מוסרי הזה. חברים ותיקים מתרחקים ממך, ולפעמים גם המשפחה לא מראה בך תמיכה".

      סרבנים הקוראים להחרמת ישראל (יח"צ)
      סטודנטים דרום אפריקאים משולהבים במהלך הנאום (יח"צ)

      "להחרים מוסדות אקדמיים וחברות ישראליות"

      בסיום ההרצאה קראו השלושה לסטודנטים הדרום אפריקאים לקחת חלק במאבק נגד הכיבוש ולהחרים את ישראל. "החברה הבינלאומית חייבת להבין כי הדרך היחידה להציל את הישראלים והפלסטינים היא להראות לרשויות הישראליות שיש מחיר שיהיו חייבות לשלם על המדיניות הלא צודקת שלהם. יש מחיר לכיבוש ויש מחיר לפגיעה בחפים מפשע". אופיר אמר כי כמו בתקופת האפרטהייד, יש להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים וחברות ישראליות, בפרט כאלה המעורבות בפיתוחים צבאיים או בבנייה בהתנחלויות.

      "הכיבוש משחית את ישראל מבפנים. הוא יוצר אנשים אגרסיביים ולאומית קיצוניות ומשכיח ערכים כמו סולידריות ושוויון. חוק גיוס החובה לצה"ל הוא רק קצה הקרחון במדינה המיליטריסטית הזו. שירות המילואים הופך את ישראל למדינה שבה כל הורה, מורה ומעסיק למעשה ממשיכים לתפקד כחיילים". הוסיפה גולדמן.