אנשים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית מתלוננים על הפרעות שינה חמורות, ובמיוחד על קשיי הירדמות, יקיצות תכופות וסיוטי לילה, אולם מתברר שהם ישנים הרבה יותר טוב מכפי שנדמה להם.
קביעה מפתיעה זו עולה ממאמר המתפרסם היום בעיתון הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" ע"י החוקר הישראלי, פרופ' פרץ לביא מהטכניון. פרופ' לביא, מומחה בעל שם עולמי לחקר השינה, התבקש ע"י מערכת העתון לפרסם את המאמר לאחר שהתברר כי בעקבות אירועי 11 בספטמבר נרשמה בניו יורק עלייה של 30 אחוז בביקוש לתרופות שינה.
"לצערנו, מסיבות ברורות, מדינת ישראל הינה המעבדה הטובה בעולם לחקר השפעות הטראומה על השינה", אומר פרופסור לביא, אשר חקר בין השאר את שנתם של ניצולי שואה ונפגעי טראומה כתוצאה ממלחמות ותאונות. מחקריו הראו שלמרות שרוב האנשים שסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית מתלוננים על הפרעות שינה חמורות, בדיקות אובייקטיביות במעבדות השינה מגלות שרובם ישנים שינה תקינה, ללא הפרעות.
טילים לא פוגעים בשינה
מחקר על הפרעות שינה שנערך בלילות בהם היו התקפות טילים על ישראל במלחמת המפרץ מצא, כי רוב המשתתפים ישנו כמעט ללא הפרעות. התוצאות היו מנוגדות לסקר טלפוני שנערך באותם ימים מרבית הנשאלים התלוננו על קשיי הירדמות ויקיצות תכופות משינה.
מחקרים שנעשו במיניאפוליס, פיטסבורג ומיאמי על ותיקי מלחמת ויטנאם שסבלו מתסמונת פוסט-טראומתית, גילו פער גדול בין התחושה הסובייקטיבית של הנבדקים לגבי טיב שנתם ובין מצבם האמיתי.
הפרעות בשינה לאחר מצבים טראומתיים הן תגובות נורמליות למתח וחרדה. ברוב המקרים הפרעות אלו זמניות בלבד, וחולפות כעבור שבועיים-שלושה. אלא שישנם מקרים בהם הפרעות השינה הופכות לכרוניות, ובהן ממליץ פרופסור לביא לטפל מוקדם ככל האפשר. הסיבה לכך היא שלעיתים בעקבות הפרעות השינה מופיע דיכאון או תסמונת פוסט-טראומתית.
ע"פ המאמר המתפרסם היום, המחקרים במעבדות השינה בטכניון הובילו את פרופסור לביא למסקנות "אפיקורסיות" גם לגבי הטיפול בנפגעי טראומה. בעוד שהטיפול המקובל בהפרעות שינה אצל נפגעי טראומה מתבסס על חשיפה מחודשת של האירועים הטראומתיים בצורה מבוקרת, כדי להקהות את תחושת הפחד ו'לשלוט בטראומה', ממליץ פרופסור לביא על גישה הפוכה לגמרי. לדבריו, המפתח להחלמה יכול להימצא דווקא בטיפול המתמקד בהשכחת האירועים הטראומתיים במקום איזכורם, וזאת על סמך מחקר נוסף שעשה אשר התמקד בניצולי שואה והלומי קרב.
פרופסור לביא מצא כי בקרב ניצולי השואה אשר הסתגלו לחיים לאחר המלחמה בצורה טובה, 33.7% בלבד מהם זכרו את חלומותיהם, בעוד שבקרב אלו אשר "לא התגברו" על החוויה הטראומתית, 55.5% זכרו את חלומותיהם. לשם השוואה - בקרב נבדקי ביקורת בני אותו הגיל אשר לא סבלו כלל מאירוע טראומתי, 80% זכרו את חלומותיהם. ע"פ פרופסור לביא, דיווח כה נמוך על חלומות, 33%, לאחר יקיצה מתוכננת משנת חלום, נדיר ביותר, ולא דווח באף מחקר אחר בספרות.
במחקר נוסף שנעשה במעבדת השינה בטכניון נמצא שבאופן פרדוכסלי בני אדם שסובלים מהפרעות שינה פוסט-טראומתיות נוטים לישון שינה עמוקה יותר, כפי שנמדד באופן אובייקטיבי בזמן השינה. "העמקת השינה", אומר פרופסור לביא, "נועדה כנראה למנוע את עלייתם לתודעה של זיכרונות טראומתיים מעוררי חרדה".
"ניתן לטפל בהפרעות שינה"
"ניתן לטפל בהפרעות השינה הפוסט-טראומטיות באמצעותן של תרופות שינה לפרקי זמן קצובים, או בטכניקות התנהגותיות", מוסיף פרופ' לביא, "חשוב ביותר להתייחס להפרעות השינה כישות קלינית נפרדת, ולטפל בהן מוקדם ככל האפשר. מעקב מסודר אחר הרגלי השינה יכול לתת תמונה מדויקת על איכות השינה, ועד כמה, אם בכלל, ישנן הפרעות בשינה שדורשות טיפול. חשוב מאוד גם לסגל דפוסי שינה בריאים, כדוגמת הימנעות ממאמץ יתר, עישון, שתייה מרובה (במיוחד של קפה) טרם הכניסה למיטה, הימנעות מכניסה למיטה בטרם מורגשת עייפות ממשית או משהייה ממושכת במיטה ללא שינה, והימנעות משינה בסביבה רועשת או מוארת מדי. צעדים אלו יביאו לשינה טובה ובריאה יותר גם בקרב אלה אשר סבלו מאירוע טראומטי".