שטייניץ: "בישראל ניצני התאוששות מובהקים"

שר האוצר בנאום בקרן המטבע בכנס השנתי באיסטנבול: "למרות נקודת הפתיחה הטובה, למשבר נודעו השלכות שליליות ביותר על כלכלת ישראל"

טל לוי

שר האוצר, יובל שטייניץ נשא הבוקר נאום בכינוס השנתי של קרן המטבע הבינ"ל הנערך באיסטנבול שבטורקיה. בדבריו ציין שטייניץ עד כמה קשה היה לחזות את המשבר ואמר כי למרות נקודת הפתיחה הטובה של ישראל, הרי שלמשבר נודעו השלכות שליליות ביותר על הכלכלה. עם זאת שטייניץ שידר אופטימיות כשאמר כי "אנו יכולים לציין בסיפוק, שבשלושת החודשים האחרונים אנו מבחינים בישראל בניצני התאוששות מובהקים, כאשר מרבית המדדים המאקרו-כלכליים חזרו למגמה חיובית".

להלן נוסח הנאום המלא:

"לפני כשנה החריד המשבר הכלכלי העולמי את הממשלות ברחבי העולם. היום אנו ניצבים כאן מצוידים באופטימיות זהירה.מוסכם על הכל כי קרן המטבע (IMF) והבנק העולמי (WB) פעלו במהירות ובאופן הולם לנוכח המשבר הפיננסי והכלכלי חובק העולם. ראוי לציין כי קרן המטבע, תודות ליכולותיה האנליטיות החזקות, צריכה למלא תפקיד מפתח בגיבושם של סטנדרטים גלובאלים חדשים לבקרה פיננסית.

אני מאמין שטבעו האמיתי של המשבר הכלכלי שחווינו רחוק מפענוח. לפיכך בשלב זה עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות נחרצות. אף שביכולתנו להצביע על הקשרים הסיבתיים בתוך סדרת המאורעות החריגים שהובילו אותנו אל תוך המשבר, שתחילתו בהתפוצצות בועת הסאב פריים בארה"ב לפני כשנה וחצי, המשכו בהתמוטטותו של בנק ליהמן ברוד'רס, ובניצני ההתאוששות הניבטים בימינו אלה, אל לנו להתעלם מהעובדה שהשרשרת הסיבתית הזו נראית בלתי נמנעת רק ברטרוספקטיבה.

היושר האינטלקטואלי מחייב להודות בעובדה, שסוג ייחודי זה של מיתון חובק עולם היה כנראה בלתי ניתן לחיזוי רק לפני שנתיים. הראיה הטובה ביותר לכך היא שאיש לא חזה אותו במציאות. כמה מומחים אמנם הצליחו לחזות את התפתחותם של מספר אלמנטים במשבר המממש ובא, אך איש מהם לא העריך שהאלמנטים הללו יובילו בהמשך לאותה רעידת אדמה גלובאלית מהסוג שחווה העולם.

עוד בוואלה!

טוויסט מנצח: סלט תאילנדי עם סינטה של תמרה אהרוני

לכתבה המלאה

הפילוספיה של המדע

מנקודת מבט של הפילוסופיה של המדע, יש לקחת בחשבון את האפשרות שבניגוד למדעים המדויקים, ייתכן שמדע הכלכלה הוא בלתי-שלם ובלתי-יציב במהותו. דבר זה נובע ממשקלם המכריע של היבטים פסיכולוגיים בתחום הכלכלה, ומכאן שאם נניח את אפשרותה של תיאוריה כלכלית מאוששת אמפירית שתתקבל כנכונה- עצם אימוצה של תיאוריה זו עשויה לחולל שינוי התנהגות כה משמעותי, עד להפרכתה של אותה תיאוריה, וחוזר חלילה.

אפילו ההשלכות המידיות של המשבר הנוכחי על התנהגות הצרכנים, על ניהול התאגידים, ועל החלטות המנהיגים- למשל במקרה של התמודדות עם אתגרים גלובאלים עתידיים או במקרה של התמודדות עם זעזועי משנה של המשבר הנוכחי- הינן כמעט בלתי ניתנות לחיזוי. אכן, משבר כלכלי ופיננסי בעצימות כה גבוהה, מייצר הזדמנות להתפתחות מואצת של התיאוריה הכלכלית, ובל נופתע אם נחזה בשינויים בפרדיגמה הכלכלית בעצמה בעתיד הקרוב.

ישראל נקלעה למערבולת הסוחפת של המשבר העולמי במצב פתיחה טוב יחסית: שיעורי צמיחה גבוהים במשך מספר שנים, חוב ציבורי במגמת ירידה, גירעון תקציבי נמוך מהמתוכנן, ותעשיית היי-טק תוססת המתודלקת על ידי פעילותן של חברות הזנק וקרנות הון סיכון. רלוונטי מעין כמותו היה גם מצבם הטוב יחסית של שוק הנדל"ן ושל המערכת הפיננסית: נכסי הנדל"ן נמצאו מתומחרים כהלכה, מה שמנע את היווצרות אפקט בועת הנדל"ן המפורסמת במדינת ישראל. המערכת הפיננסית גילתה עמידות מרשימה, שהייתה חזקה דיה כדי להימנע מהסיכונים של התמוטטות בנקים, חברות ביטוח, ומוסדות פיננסים אחרים.

השלכות שליליות על כלכלת ישראל

יחד עם זאת, ולמרות נקודות העוצמה שצוינו לעיל, למשבר נודעו השלכות שליליות ביותר על כלכלת ישראל. זאת כפועל יוצא של האופי הגלובאלי של הכלכלה הריאלית והמוסדות הפיננסיים. נתוני הייצוא צנחו בחדות בסוף 2008 וברבעון הראשון של 2009, פרמיית הסיכון עלתה בחדות, והמשק נקלע למצוקת אשראי, כל אלו השפיעו מצידם על הכלכלה הריאלית, על ההשקעות, והסתכמו בנפילת שוק המניות ובשיעורי צמיחה שליליים בסוף 2008 ובתחילת 2009.

השלכות שליליות אלה, שאף גררו אחריהן התכווצות דרמטית בהכנסות המדינה ועלייה משמעותית בשיעור האבטלה, הניעו את הממשלה לפעול בשלושה כיוונים מרכזיים: גיבושה של תוכנית כלכלית מקיפה, גיבוש תקציב דו שנתי ראשון מסוגו וגיבוש עסקת חבילה עם המעסיקים והעובדים.

בנוסף לכך אנו מצויים ממש בימים אלה בתהליך גיבושם של צעדים רגולטוריים חדשים בתחום שוק ההון. מדובר בין השאר על הרחבת הון הסיכון של חברות הביטוח לשם הגברת עמידותן בפני זעזועים, ועל ארגון מחדש של הרגולציה בשוק ההון במטרה להבטיח רמות גבוהות יותר של יציבות בשוק הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח.

הממשלה אף נקטה בשורה של צעדים שנועדו להקל על מצוקת האשראי באמצעות העמדתן של ערבויות מדינה רחבות היקף ליצואנים ולבנקים, ועל ידי יצירת קרנות מנוף וקרנות אשראי לעסקים מסוגים שונים. פעולות הממשלה כללו גם הקצאה של מיליארדי שקלים לתוכניות מחקר ופיתוח במטרה לתמוך בתעשיית ההיי-טק ולאפשר לה לשמר את יתרונה הטכנולוגי גם בתקופת משבר.

אנו יכולים לציין בסיפוק, שבשלושת החודשים האחרונים אנו מבחינים בישראל בניצני התאוששות מובהקים, כאשר מרבית המדדים המאקרו-כלכליים חזרו למגמה חיובית: הייצוא צמח ב-26% במונחים שנתיים, הכנסות ממיסים חזרו לצמוח, והמדד הכלכלי המשולב של בנק ישראל עלה משמעותית. לראשונה לאחר 12 חודשים צמחו היקפי הייצור וההכנסות ממסחר ומשירותים באופן ניכר, ואף הורגש שיפור מסוים בשוק העבודה.

עדיין נדרשת זהירות רבה

אנו מאמינים שהתפתחויות אחרונות אלו נובעות, בין השאר, מהאלמנטים הבאים:

יוזמות הממשלה בשווקים הריאלים, כולל הרחבת ההוצאה הציבורית ברבעון השני והשלישי של 2009 והתמיכה בנושא האשראי, יחד עם הקפדה על מסגרת סבירה של גרעון ותוכניות להפחתתות בעתיד הקרוב. וכן האפקט הפסיכולוגי החיובי שנודע לעצם קיומה של תוכנית כלכלית מקיפה, למדיניות המוניטרית הנחושה והקוהרנטית של בנק ישראל, לתקציב הדו-שנתי ולעיסקת החבילה בין הממשלה, המעסיקים והעובדים.

כאמור, המדיניות המוניטרית המרחיבה הייתה מרכיב חשוב נוסף בתגובה המקיפה למשבר. בנק ישראל, תחת הנהגתו של הנגיד סטנלי פישר, הוריד את שיעורי הריבית ונקט במדיניות מוניטרית מרחיבה, יחד עם התערבות מסודרת בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים. מדיניות בנק ישראל משקפת כיום את הצורך להחזיר את האינפלציה לטווח המטרה של יציבות מחירים, ולתמוך בשיקום הפעילות הכלכלית ושמירה על יציבות פיננסית.

על אף ההתפתחויות החיוביות שצוינו לעיל, ברצוני להדגיש שעדיין נדרשת זהירות רבה בתקופה זו של אי-ודאות. ברצוני לציין, שאף כי ניכרת בלימה מסויימת בגידול באבטלה בישראל, נושא התעסוקה ימשיך להוות את אחד הנושאים המאתגרים ביותר עבורנו.

לסיום דבריי, ברצוני להצהיר על תמיכתה של ישראל ביוזמה האחרונה של ה-G20, להגדיל את המשאבים הזמינים ל-imf וזאת במטרה לתמוך בשווקים מתעוררים ובמדינות מתפתחות. ישראל מעוניינת לתרום למשימה חשובה זו, ולפיכך החלטנו ליטול חלק בשתי תוכניות מימון חשובות עליהן הוכרז לאחרונה: ה- nab (new arrangement to borrow) וה- voluntary sdr allocation. על פי בקשתה, תוכל קרן המטבע לקבל הלוואה עד לסכום של 500 מיליון sdr, שתינתן מתוך יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל. בנוסף ישראל תהיה מחויבת לרכוש את הקצאת ה-sdr שלה, צעד שיבוצע כהשקעה אף הוא מתוך יתרות מטבע החוץ.

ישראל שמחה על ההזדמנות לקחת חלק במאמץ העולמי לחיזוק המערכת הכלכלית והפיננסית העולמית. ישראל מכירה בחשיבות המדיניות של עידוד הצמיחה במדינות המתפתחות. לסיכום, ברצוני להביע תודתי למדינה המארחת, לתורכיה, ולעיריית איסטנבול, על ארגון למופת של הכינוס השנתי של ה-IMF ועל לקבלת הפנים לה זכינו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully