אירועי הימים האחרונים בהר הבית ובסביבת העיר העתיקה אינם דבר חדש. זהו ריטואל שחוזר על עצמו מדי שנה ברמות כאלו או אחרות. התנועה האיסלמית בראשותו של השייח' ראאד סלאח קיימה בשבוע החולף כנס רב משתתפים כאשר כותרתו "אל אקצא בסכנה". התכנסות אלפי בית ישראל בכותל והצהרות של פוליטיקאים פלסטינים שרצו לזכות ברגע תהילה בתקשורת, הביאו לכך שרמת המתח עלתה לעין שיעור והנפיצות גדלה.
הר הבית, חבית חומר הנפץ של המזרח התיכון, ראוי כי נתייחס אליו במשנה זהירות. יש לטפל בגורמים הקיצוניים משני הצדדים, היהודי והערבי, על מנת למנוע אירועים בהר אשר המפץ שלהם עלול לסבך את האזור כולו.
הזיכרון הציבורי קצר, ואירועים כמו אלה חוזרים מדי שנה כאשר קבוצות קיצוניות ואנשי ציבור משני הצדדים, מצהירים הצהרות בלתי אחראיות שמביאות לחימום האווירה והתנגשויות אלימות עם המשטרה.
אל אקצא לא בסכנה
ההצהרה כי אל אקצא בסכנה היא פנטזיה ערבית. במשך 42 שנים, הר הבית מצוי תחת ריבונות ישראלית ולא נשקפה לו כל סכנה. ההפך הוא הנכון, על הר הבית מצויה תחנת משטרה וכמאה שוטרים האמונים על בטחון ההר ושמירת הסדר הציבורי נמצאים בסביבתו כל הזמן. משטרת ישראל השקיעה כסף רב באמצעים טכנולוגיים כדי להגן על ההר ממעשים קיצוניים. זה המקום לציין כי במשך אותן 42 שנים לא היתה כל פגיעה במסגדי הר הבית, למרות כוונות של קבוצות יהודיות קיצוניות לבצע מעשה.
מדינת ישראל מודעת הן לרגישות והן לנפיצות, כך למשל, לפני כחמש שנים, כאשר ריחפה סכנה ממשית להתמוטטות הקיר הדרומי של הר הבית, יצרה משטרת ישראל וראשות העתיקות קשר עם בית המלוכה הירדני ששלח מומחים מטעמו לחזק את הקיר ולמנוע התמוטטות.
כמפקד מחוז ירושלים לשעבר אני מודע לכך שקבוצות קיצוניות, קטנות ככל שיהיו, עלולות לחמם את האווירה. לא פעם מצאתי את עצמי מגיע לבית המשפט העליון להתדיינות בתביעת נאמני הר הבית להתיר להם לעלות להר ולקיים שם טקס דתי כזה או אחר, ובית המשפט העליון קבע כי לא יתיר קיום טקסים דתיים יהודיים במקום. לא אחת הגיש גרשון סלומון, מראשי נאמני הר הבית, בג"צ כנגד איסור עלייתו להר הבית. בית המשפט העליון ציין כי הוא רואה בעצם עלייתו של סלומון סדין אדום אשר יביא לאירועים קשים בהר ולכן על עצם היום הזה לא היטיר את עלייתו של גרשון סלומון להר.
יהודי באשר הוא רשאי לבקר בהר הבית ולהתייחד עם אלוהיו ללא קיום תפילה בקול רם או שימוש בתשמישי קדושה כגון סידור או טלית. מי שיירצה לעשות זאת יופנה אל הכותל המערבי. בכך קבע בית המשפט הלכה למעשה כי הכותל המערבי מיועד לתפילת היהודים ומסגד אל אקצא לתפילת המוסלמים.
ההצהרה כי אל אקצא בסכנה היא פנטזיה ערבית. במשך 42 שנים, הר הבית מצוי תחת ריבונות ישראלית ולא נשקפה לו סכנה. ההפך הוא הנכון
יהודי באשר הוא רשאי לבקר בהר הבית ולהתייחד עם אלוהיו ללא קיום תפילה בקול רם או שימוש בתשמישי קדושה כגון סידור או טלית. מי שיירצה לעשות זאת יופנה אל הכותל המערבי. בכך קבע בית המשפט הלכה למעשה כי הכותל המערבי מיועד לתפילת היהודים ומסגד אל אקצא לתפילת המוסלמים.
אין בדעתי להביע דעה אישית בעניין. אני מכיר את הר הבית היטב על כל חדריו, מחילותיו והאולמות שבו, אל אקצא הקדום שהוא למעשה המבואה אשר שמשה את עמנו, שהגיע דרך מדרגות חולדה בבואו אל בית המקדש. אציין רק את העובדה כפי שהיא - אין ויכוח כי מיקומו של בית המקדש היה במקום בו גלויים המסגדים היום. אולם מה שהיה אז, נשאר בעבר וכיום המציאות היא שישנם מסגדים קדושים למוסלמים במקום.
לאור ניסיונה הרב של משטרת ירושלים, טוב עשה מפקד המחוז אשר הגביל את כניסת הצעירים להר הבית, וכן ביטל את ביקורי התיירים והיהודים במקום. כך עבר יום ברכת הכוהנים בשקט יחסי מלבד אירועים ספוראדיים ברחבי עוטף ירושלים. פה גם המקום לציין כי הר הבית היה סגור במשך שלוש שנים לאחר עלייתו של ראש הממשלה לשעבר, דאז ח"כ, אריאל שרון בשנת 2000 - עלייה שהביאה לאירועים קשים ולסגירת ההר לשלוש שנים. בזמן כהונתי כמפקד המחוז נעשו מאמצים אדירים לפתוח את הר הבית למבקרים ללא שימוש בכוח. מאז שנת 2003 המקום פתוח למבקרים יהודים ותיירים, חמישה ימים בשבוע, בין השעות 8:00-11:00 ובין 13:30-14:30.
לסיכום אמליץ בפני פוליטיקאים, אישי ציבור, אנשי דת ומנהיגים באשר הם, להימנע מהצהרות אשר ידרדרו את המצב הרגיש והנפיץ בהר למקומות שאין חזרה מהם.