פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עיריית ת"א תבחן אישור מגורים בלופטים

      הוועדה המקומית אישרה הסבת שטחי תעסוקה למגורים בשכונת מונטיפיורי, והחליטה לאמץ תקנות מחייבות לגבי המפרטים הטכניים והשטחים של המבנים

      צעד ראשון בדרך למיסוד דירות הלופט בתל אביב: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה מדיניות חדשה להסבת שטחי תעסוקה למגורים בשכונת מונטיפיורי, במסגרת אישור העקרונות לתוכנית כוללת לשכונה. בעקבות אישור המדיניות, פועלת העירייה לניסוח תוכנית בניין עיר (תב"ע) מפורטת בנושא, שתצטרך לעבור אישור של הוועדה המחוזית. עד לאישור התוכנית, יינתן אישור לשימוש חורג בנכסים, שיאפשר מגורים בהם.

      הסבת המבנים בשכונה תתאפשר אם אלה יעמדו בדרישות שונות. כמו כן תבדוק העירייה אפשרות להרחיב את מתן האישורים ללופטים גם לשכונות נוספות.

      עד היום התלוננו עשרות בעלי לופטים בשכונת מונטיפיורי, באזור רחוב שוקן, בגן החשמל ובאזור רחוב יפו על "רדיפות" מצד העירייה. זו העלימה עין מנוכחותם במשך שנים, אך בשנה האחרונה החלה להילחם בתופעות הבלתי חוקיות של מגורים בנכסים שייעודם המקורי הוא תעשייתי. כך, קיבלו בעלי הלופטים קנסות או זימונים לבתי משפט בחשד לשימוש חורג בנכסים, ולפני חצי שנה התאגדו כדי להיאבק יחד בעירייה.

      "העירייה העמידה לדין הרבה מאוד אנשים על לא עוול בכפם. ההחלטה יכולה לחסוך הרבה מאוד הליכים פלילים בעתיד", טוען עו"ד שאול ברגרזון, המייצג את בעלי הלופטים. מצד שני, בעלי לופטים ששיפצו אותם ומכרו אותם לאחרים גרפו עליהם רווחים נאים מאוד, כך שיש לתופעה גם היבט כלכלי.

      התקנות שתאמץ עיריית תל אביב לגבי דירות לופט בשכונת מונטיפיורי הן שהדירות לא יהיו קטנות מ-70 מ"ר, ושירוכזו אך ורק בקומות העליונות. כחלק מהאישורים לדירות הללו, תבחן העירייה את איכות המבנים וערכיהם האדריכליים, וכן את תמהיל השימושים שייעשה במקום. כמו כן, העירייה לא תאפשר הסבת מבנה למגורים בשלמותו, תחייב שיפוצי חזיתות ותבחן הקמת שתי כניסות נפרדות לשימושים השונים. הדיירים במקום יתחייבו שלא להתנגד לשימושי התעסוקה התואמים את הסביבה.

      אחד המרכזים שבו תאפשר העירייה שימוש בלופטים למגורים הוא מתחם 5, "הבלוק המיוחד" התחום בין הרחובות בן-אביגדור ותושיה ונמצא בבעלות העירייה. כיום מוחכר רוב הבלוק למשתמשים שונים, כולל כמה מבנים ששמשו בעבר סדנאות עבודה, מלטשות יהלומים ומוסכים. בשנים האחרונות הוסבו שטחי התעסוקה והמשרדים במבנים רבים למגורים, באופן לא חוקי.

      אף שהתוכנית החלה במקום מאפשרת פיתוח אזורי תעסוקה לשימושי תעסוקה, מלונאות ושימושים ציבוריים, העירייה החליטה להסדיר את השימושים בחלק הצפוני והדרומי בשכונה והסבת שטחי תעסוקה למגורים. "העירייה רואה בברכה את ההתחדשות העוברת על מבני תעשייה קיימים כתוצאה מכניסת דיירים וחידוש חללי הפנים לטובת שימושי מגורים (לופטים) ותעסוקה (סטודיו)", נכתב בתוכנית האב לשכונת מונטיפיורי. "לפיכך, התוכנית תאפשר הפיכת חלק מהחללים לשטחי מגורים ותעסוקה לאלה המעוניינים לחיות בסביבה מגוונת ובסמיכות לסדנאות עבודה ובתי מלאכה".

      ייתכן שבכך תגיע לסיומה המלחמה הגדולה בין בעלי ודיירי הלופטים לבין העירייה, אך המרחק לפתרון כולל לתופעה עדיין רב. בתל אביב כ-1,500 דירות לופט, שבהן מתגוררים בעיקר אמנים וצעירים.

      יוסי סיונוב, בעלי הומלנד - בית ממכר נכסים המתמחה במכירת לופטים, אומר כי הביקושים לדירות לופט העלו את המחירים במאות אחוזים בחמש השנים האחרונות. "עד 2005, דירת לופט בשטח 80 מ"ר עם תקרות גבוהות נמכרה לפי כ-4,000 שקל למ"ר. כיום, מחיר דירה לא משופצת מגיע לכ-10,000 שקל למ"ר", מסביר סיונוב. "זו עלייה מטורפת, מדובר בחללים ריקים ולא משופצים, כאשר מחירי הדירות המשופצות הם 15-20 אלף שקל למ"ר".

      לדברי סיונוב, ביולי 2009 נמכרה דירת לופט בת 100 מ"ר בשכונת תושייה בשכונת מונטיפיורי, מיועדת לשיפוץ, ב-1.35 מיליון שקל. הוא מפקפק בכך שהחלטת העירייה תביא לעליות מחירים נוספות. "אנחנו מדברים היום על כ-20 אלף שקל למ"ר בדירות משופצות. לאן עוד אפשר לעלות? זה לא ניו יורק או לונדון, שם מתחת לבתי המגורים יש מסעדות יוקרה או מרכזים איכותיים. כאן יש מוסכים, בעלי נכסים העוסקים במלאכה זעירה וגם נרקומנים. המחירים יעלו רק בתנאי שהאזור יעבור פיתוח סביבתי כולל", הוא אומר.

      התנגשות בין בעלי עניין

      אחד מהלוחמים למען אישור הלופטים למגורים הוא חבר מועצת העיר, עו"ד דן להט מסיעת הירוקים. "בתחילת השנה העליתי הצעה לבדוק את נושא המגורים בלופטים, שנהפכו להיות פופולריים בשנים האחרונות אך המגורים בהם הם בניגוד לחוק", הוא מספר. "מדובר בנושא מורכב ולא טריוויאלי היוצר התנגשות בין שני בעלי עניין. בעלי המוסכים, הפועלים במקום עשרות שנים, נדרשו למגן את המקום בגלל הפיכת הבניין למגורים, מהלך שהתנגדו לו. מנגד, דרשו בעלי הלופטים מהעירייה שיינתנו להם תנאים כשירותי חינוך - דבר שלא היה עד היום. כל זה גרם למחלוקת והיינו צריכים להגיע להסדר, דבר שנמשך זמן רב.

      "כמו כן, התעורר ויכוח עם העירייה בנוגע להגדרת לופט למגורים. בעוד שהעירייה הגדירה את הנכס כחלל ששטחו 100 מ"ר ויותר, אנו טענו שהמטרה היא להכניס לאזורים הפחות טובים של העיר זוגות צעירים ואמנים, שהם אוכלוסיה חזקה, ולכן הגודל של דירות הלופט יהיה פחות מזה.

      "לבסוף הגענו לפשרה שלפיה גודל הדירה יהיה 70 מ"ר ומעלה. משמעות הדבר היא כי אנשים שהתגוררו עד עכשיו מחוץ לחוק יוכלו להמשיך להתגורר במקום ללא חשש מתביעות מצד העירייה. מדובר בהחלט בבשורה מעודדת, כאשר בשבועות הקרובים העירייה תמשיך לבחון את יישום הנושא גם בשכונות נוספות כמתחם שוקן ונחלת יצחק".

      ואולם לא בטוח שבעלי הלופטים יהיו מרוצים מההסדר המתגבש. כפי שאומר עו"ד ברגרזון, "כשהעירייה באה ואומרת שהיא מעדיפה שהדירות יהיו בקומות מסוימות, בגודל מסוים, דורשת שיפוץ של הבניין ושמירה על השימוש המקורי - אלה מגבלות שעשויות לגרום עוול לאנשים. צריך לראות איזה שיקול דעת תפעיל העירייה".