נושאים חמים

עד שהכלוב האחרון יישבר

היום הבינלאומי למען בעלי חיים במשקים צויין היום במשמרת מחאה של עמותת אנונימוס וארגונים נוספים. עידן סייר היה שם, כדי להזכיר שחיות המשק סובלות כי אנחנו "חייבים" בשר, ביצים וחלב

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

(צילום: נועם כהן, עריכה: גדי וינסטוק)

היום הבינלאומי למען בעלי חיים במשקים הוא יוזמה של האירגון האמריקני FARM ("תנועה לזכויות בעלי חיים מבויתים"), שמציין אותו ברחבי העולם החל משנת 1983. היום נקבע לתאריך 2 באוקטובר, יום הולדתו של מהטמה גנדי, שהתנגד לאלימות בכלל, ובין היתר גם לאלימות כלפי בעלי חיים. באותו יום, ובמהלך השבוע הראשון של אוקטובר, מציינים מספר אירועים נגד פגיעה ממוסדת בבעלי חיים, שנעשית בחברה שלנו באופן שיטתי.

בישראל צויינו השבוע שני אירועים למען בעלי חיים. ביום שישי, עמותת שב"י אירגנה צעדת מחאה נגד תעשיות המזון מהחי, שאחראיות למספר הרב ביותר של פגיעה בבעלי חיים ברחבי העולם. במהלך התהלוכה הוקראו נאומים לזכר בעלי חיים. היום (ראשון), קיימה עמותת אנונימוס משמרת מחאה מורחבת נגד תעשיית כלובי הסוללה. בתעשייה הזו, המהווה חלק מתעשיית הביצים, תרנגולות כלואות למשך כול חייהן בכלובים קטנים, שבהם אין להן כמעט מקום לזוז. הפרקטיקה של כלובי סוללה נאסרה במדינות מתקדמות ברחבי העולם, בעוד שבישראל, רפורמה של משרד החקלאות מתכננת להרוס 1200 דונם של חורש טבעי בגליל לטובת לולי סוללה חדשים וענקיים, על חשבון 300 מיליון שקלים מכספי הציבור. הקמפיין של עמותת אנונימוס יוצא נגד הרפורמה, ועל הדרך מציין פגיעות נוספות שכרוכות בתעשיית הביצים – כגון קטימת המקור של התרנגולות בלהב לוהט, והשמדתם של 15 אלף אפרוחים זכרים ביום, שאין בהם תועלת לתעשייה.

גם אם נרצה, לא נוכל לתפוש את הכאב

יום זה נקרא, לעתים, גם "היום הבינלאומי להזדהות עם בעלי חיים במשקים" – אך למעשה, קשה מאוד להזדהות עם מה שעובר על בעלי החיים, מכיוון שהפגיעה בהם אינה דומה לשום פגיעה בבני אדם המוכרת לנו. באתר הבית של הקמפיין ניתן לעקוב אחרי נתונים מצמררים, המציינים כמה בעלי חיים נרצחו ברחבי העולם, מהרגע שבו נכנסת לאתר. הנתונים עולים בהתמדה, והם פשוט אינם נתפשים – יותר מאלף בעלי חיים נרצחים בכול שנייה ברחבי העולם על פי הנתונים של האתר, המבוססים על דוחות חקלאיים.

נוסף על כך, איש מאיתנו לא יכול לדמות לעצמו בדיוק איך מרגישים בעלי החיים. אנחנו לא יכולים לתפוש למשל איך זה לחיות חיים שלמים בכלוב קטנטן, שבו הוא משולל יכולת תנועה לחלוטין. אנחנו לא יכולים לתפוש את העיוותים הגנטיים שבעלי החיים עוברים – למשל, איך זה כשהגוף גדל למימדים לא טבעיים, עד שאנחנו לא מסוגלים אפילו לשאת אותו, כמו שקורה לתרנגולים המעוותים גנטית של תעשיית הבשר. אנחנו לא יכולים לדמות איך זה להיוולד לתוך תעשייה, כשגזר דין מוות תלוי מעל ראשינו עוד מלפני שנולדנו.

הכי קל זה לא לפגוע בחיות

אז נכון, קשה להבין בדיוק מה עובר על בעלי החיים, אבל קל מאוד לעזור להם וכול אחד יכול. אפשר להפיץ את המידע לציבור או בין מכרינו, לכתוב לגורמים בעלי השפעה, לתעד את מה שעובר על בעלי החיים במשק הקרוב לביתנו, ועוד. בישראל פועלות כיום שלוש עמותות לזכויות בעלי חיים במשקים – אנונימוס, שב"י, ועמותת "עת לשינוי" הטרייה, במסגרתן אפשר לפעול אפילו יותר ולהצטרף לפעילות מאורגנת למען בעלי חיים.

וחשוב יותר מכול זאת – לזכור שהסיבה היחידה שבעלי החיים נפגעים, היא שאנחנו משלמים על זה, ולכן הצעד הבסיסי והחשוב ביותר בעזרה לבעלי חיים, הוא פשוט אי-פגיעה בהם. החרמת התעשיות שמנצלות בעלי חיים, ובראשן תעשיות הבשר, הביצים והחלב, לא דורשת זמן או אנרגיה, כאשר הנזק הנמנע מבעלי החיים הוא עצום. ניתן להיעזר באתר הצמחונות הישראלי למי שצריך עזרה.

עזרה לבעלי חיים שונה בדבר אחד נוסף מעזרה לבני אדם: בעלי חיים לא מדברים בשפה שמובנת לנו, ולכן אנחנו חייבים לזעוק במקומם. אנחנו לא מקבלים מהם תגמול על עזרתנו, אפילו לא הכרת תודה הכי קטנה. ובכול זאת, תמיד יהיו את אלה שימשיכו לפעול ולהיאבק למענם – עד שהכלוב האחרון יישבר.