עובד כמו כלב - חברים ותיקים

"יום אחד, האיש התעלה על עצמו", המשיך רינגו, "כשיצאנו בבוקר מחדר המדרגות האיש עמד ברחבה שליד הבית כאלו ממתין לנו. כשהתקרבנו אליו הוא פנה אל ורד ואמר: 'תקשיבי, אני כבר אמרתי לך שלא תסתובבי פה עם הכלב שלך! כמה פעמים צריך לומר לך שאתם לא רצויים פה?' ורד פרצה בבכי ואני הדקתי את לסתותי בזעם. מספר אנשים שעברו בקרבת מקום התבוננו אל האיש בכעס אך לא אמרו מילה. אני ראיתי זאת אך ורד לא. בשבילה האיש המרושע דיבר בשם השכנים, האנשים שברחוב ותושבי העיר. ורד הרימה את ראשה בגאווה, מבלי לענות, והמשכנו ללכת, האיש עמד במקום ולא זז. כשהגענו לשביל המוביל לחורשה ראיתי מרחוק שהוא חסום באבנים גדולות. משכתי את ורד אל מחוץ לשביל כדי שלא תרגיש והיא קצת כעסה. לא נורא, העיקר שלא תבכה!"

שתקתי. מה יכולתי להגיד? כלבים לא מתנהגים בצורה כזו. אני לא מבין מדוע, כשאדם מתנהג באכזריות, אומרים עליו שהוא לא אנושי. לדעתי, צריך לומר שהוא כן אנושי. כלב לא מתנהג כך! רק אדם מרשה לעצמו להתנהג בצורה כל כך מגעילה. "ואיך נגמר הסיפור הזה?" שאלתי את רינגו. "אתם עדיין סובלים ממנו?" "אוי אלווין, אתה בכלל לא מקשיב. הרי אמרתי לך שעברנו דירה פעמיים!" נזף בי רינגו. "אתה צודק!" עניתי מבויש.

"ורד מאד לא אהבה את מה שקורה ולכן חיפשה דירה חדשה, אליה עברנו לפני חודש". "ובמקום החדש אין בעיות?" הקשיתי. רינגו חייך, הרים את ראשו בגאווה ואמר: "הדירה החדשה יותר גדולה ויותר יפה. אמנם אין לנו חורשה ליד הבית וגם לא קניון, אבל יש לנו שכנים מדהימים. הם קיבלו את פנינו בחיוכים , תמיד כאשר פוגשים אותנו ברחוב, עוצרים ומשוחחים איתנו, מלטפים אותי ושואלים את ורד אם היא זקוקה לעזרה. אבל אתה מכיר את ורד, היא לא ממש זקוקה לעזרה. יש הרבה דברים שהיא יכולה לעזור לאחרים." סיכם רינגו את המצב.

"יפה!" אמרתי. "לא צריך לקחת כל איש מוזר ללב. בסך הכל, רק הרווחתם מהעניין". "לא בזה העניין אלווין. השאלה היא מדוע יש אנשים כל כך רעים? אותנו לימדו שצריך לאהוב זה את זה וגם את בני האדם. מדוע לא מלמדים גם את בני האדם לאהוב זה את זה? אם האיש הזה היה אח שלי ואמא הייתה מחנכת אותו, הוא היה מקבל כל יום עונש על התנהגות כה חמורה " "כן, בהחלט, גם אמא שלי הייתה בהחלט מחנכת אותו יותר טוב. אתה יודע רינגו, לפעמים אני מתגעגע לאמא שלי". "גם אני." ענה רינגו ושנינו שקענו בשתיקה ארוכה.

קצה מפת השולחן התרומם וראשה של ורד צץ מתחת לשולחן: "הי חברה", היא קראה לעברינו, "אתם בסדר שם? אתם מדי שקטים היום!". מה שלא תעשה עם ורד ואריה , לא טוב להם. פתאום, אנחנו שקטים מדי. טוב, אז אולי כדאי שנתחיל לנבוח?!" חשבתי ביני לבין עצמי. רינגו ואני כשכשנו בזנבותנו לסימן שהכל בסדר. "טוב, אם אתם מכשכשים בזנב , אז הכל תקין!" אמרה ורד וראשה נעלם.

"אין לי מושג איך היא יודעת שאנחנו מקשקשים בזנב, אבל, עובדה, היא יודעת!" לחש רינגו. היה לנו יום נפלא ואני מקווה שאפגוש את רינגו לעיתים יותר קרובות. רינגו הוא ממש כלב ידידותי ואנושי. אולי הייתי צריך להגיד 'כלבי' ולא 'אנושי'.