עכשיו זה רשמי: כבר לא משכירים בדולרים

היחלשות הדולר בשנים האחרונות נותנת אותותיה גם בשוק הדיור. על פי מחקר של בנק ישראל, בשנתיים האחרונות היה בחוזי שכר הדירה מעבר ממחירים הנקובים בדולרים למחירים בשקלים. בעבר ננקבו המחירים בדולרים בכ-90% מחוזי שכר הדירה, לעומת כ-15% כיום.

כתוצאה מהמעבר לחוזים שקליים "אחראי" כיום הדולר ל-48% מסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בטווח של עד חודש) לעומת 90% בעבר. עם זאת, למרות ירידת התמסורת והמעבר לחוזים שקליים, הדולר הוא עדיין הגורם הדומיננטי המסביר את תנודות סעיף הדיור בטווח הקצר.

מדד הדיור הוא מהגדולים שבסעיפי התצרוכת במדד המחירים לצרכן - משקלו כ-21%. בסעיף הדיור שלושה רכיבים: שירותי הדיור בבעלות הדיירים (77%), שכר הדירה (19.5%) והוצאות הדיור האחרות (3.5%). בעבר היה נהוג למדוד את מחיריהם של שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות. בעקבות המלצות של ועדת מומחים ושל קרן המטבע הבינלאומית, שונתה שיטת המדידה כך שהיא מבטאת את עלות שירותי הדיור, לא את מחיר ההון: מאז 1999 נמדד סעיף זה באמצעות מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים. לכן, מזה עשור מרביתו המכרעת של סעיף הדיור מודדת למעשה את השינויים בשכר הדירה.

בגלל האינפלציה הגבוהה של שנות השמונים, החלו לנקוב את מחיריהם של מוצרים שונים בשוק המקומי בדולרים. בשוק הדיור נשמר נוהג זה במשך שנים גם לאחר שהאינפלציה ירדה. כתוצאה מכך, שינויים בשער החליפין התבטאו בתנודות בסדרי גודל דומים במחירים השקליים של הדיור, לפחות ככל שהמחיר הנקוב בדולרים היה קשיח.

בשנתיים האחרונות, עם היחלשותו של הדולר, הנוהג לנקוב מחיר דולרי הולך ונעלם, ובחוזים חדשים המחיר ננקב לרוב בשקלים. עד 2007 כ-90% מחוזי שכר הדירה ננקבו במחיר דולרי, ואילו כיום עומד שיעור זה על פחות מ-15%.