אותי זה לא מצחיק

ד"ר ריצ'רד ווייזמן, פסיכולוג בריטי עם הרבה חוש הומור, החליט לשלב בין המקצוע והתחביב ולבדוק מה בדיוק גורם לנו לצחוק. בבי.בי.סי דווח כי במחקר רשת שביצע, בהשתתפות כ-100 אלף גולשי אינטרנט מ-70 מדינות, פוענח הקוד של בלוטות הצחוק של הנשים לעומת אלה של הגברים. מבדיקת תגובותיהם של הנסקרים על כ-10,000 בדיחות, עלה כי גברים מעדיפים בדיחות הכוללות תוקפנות, המעטה בערך האשה ורמיזות מיניות. הנשים, לעומתם, מעדיפות משחקי מילים.

אחת הבדיחות שזכו לדירוג גבוה של הנשים (ונשמעת הרבה יותר טוב באנגלית) היתה זו:

לאיש אחד היה כלב בשם מינטון. יום אחד מינון אכל שני כדורי נוצה. כשהבעלים גילה את הדברים, הוא אמר: "בד מינטון" ("מינטון רע" וגם: "נוצית" – משחק בכדור נוצה).

הגברים, מנגד, העדיפו בדיחה מסוג זה:

בחור אחד הלך לפסיכיאטר כשלגופו רק תחתונים. הפסיכאטר אומר: "ובכן, אני בהחלט רואה שאתה משוגע" (וגם: "ובכן, אני בהחלט רואה את הביצים שלך").

לדברי החוקר, "הממצאים הללו משקפים הבדלים בסיסיים בדרכים שבהן גברים ונשים עושים שימוש בהומור. גברים משתמשים בהומור כדי להיראות נעלים על אחרים, בעוד שלנשים מיומנויות לשוניות טוב יותר ומעדיפות משחקי מילים".

הבדיחה המוצלחת ביותר, שזכתה לדירוג הגבוה ביותר של 47 אחוזים מהנשאלים היתה זו:

שרלוק הולמס וד"ר ווטסון יוצאים למחנה. הם מקימים את האוהל תחת הכוכבים והולכים לישון. באמצע הלילה, הולמס מעיר את ווטסון. "ווטסון, הסתכל על הכוכבים ותאמר לי מה אתה מסיק". ווטסון משיב: "אני רואה מיליוני כוכבים ואפילו אם רק על מעטים מהם יש פלנטות, סביר מאוד שיש כמה שהם כמו כדור הארץ; ואם יש אפילו מעט פלנטות כמו כדור הארץ אי שם, סביר שיהיו גם חיים". הולמס משיב: "ווטסון, אידיוט, מישהו גנב לנו את האוהל".

ד"ר וייזמן אמר אתמול לבי.בי.סי. כי עד כה ערך ניתוח ראשוני של הנתונים שאסף, וכי בכוונתו להמשיך במחקר עד 2002. החוקר איתגר את הגולשים וקרא להם "לשלוח בדיחות מצחיקות יותר מזו שהיא מספר אחת בינתיים". במחקר אפשר להשתתף באתר האינטרנט "מעבדת הצחוק" (ראו קישור).