מחקר חדש מצא כי הליכה מספר פעמים בשבוע, עבודה מעבר לגיל הפרישה והתנדבות בגורמים וולונטריים מאריכים באופן משמעותי את חייהם ואיכותם של מי שעוסקים בכך, לעומת אלו שאינם.
המחקר נערך על ידי המכון לחקר הזיקנה בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים. הוא החל לפני כעשר שנים, והשתתפו בו 1,021 קשישים תושבי ירושלים שנולדו באותה שנה (1920-1921).
במחקר נמצאו עדויות מדעיות לכך שבני כ-70, שהולכים ברגל לפחות 4 שעות בשבוע, חיים יותר שנים מחבריהם, בני אותו גיל, שאינם הולכים. בקרב מי שהולך מדי יום התמותה נמוכה עוד יותר. ד"ר יורם מערבי, ממלא מקום מנהל המערך לשיקום וגריאטריה, אמר כי אצל הפעילים גופנית נמצא גם שיפור לטובה, לעומת חבריהם, בתפקוד היום יומי. אלה גילו עצמאות רבה יותר בחייהם.
במחקר נמצאו הוכחות גם לכך ששיעור התמותה נמוך יותר בקרב מבוגרים שהמשיכו לעבוד לאחר גיל הפרישה או התנדבו לגורמים וולונטריים. החוקרים מצאו כי בישראל קיימת עלייה בשיעור ההתנדבות עם הגיל, בעיקר בקרב נשים. לדברי מערבי, כאשר נבדקו כל הסיבות היכולות לגרום לתמותה בין קשישים, נמצא כי בקרב אלו שעבדו והתנדבו הייתה ירידה משמעותית בתמותה. "אינני מכיר תרופה שהשפעתה כה גדולה כמו עבודה והתנדבות", אמר מערבי.
הסגולה לאריכות חיים: הליכה יומית, עבודה והתנדבות
מוטי גל
20.12.2001 / 10:32