סכסוך הירושה על עיזבון המיליארדים של איל הנדל"ן והתורם היהודי סמי שמעון הולך ומסתבך. באחרונה הצטרף לסכסוך גורם נוסף בלתי צפוי: בית היתומים בקרית צאנז בנתניה, המופעל על ידי עמותה רשומה בשם "המעון לתינוקות וילדים קרית צאנז", הדורש לקבל 7 מיליון דולר מהעיזבון.
במכתב ששלח באחרונה עו"ד יעקב וינרוט, המייצג את בית היתומים, למנהל העיזבון הזמני שמונה לעיזבונו של שמעון, השופט בדימוס גל גוטזגן - המיוצג על ידי יוסי דנקל ושירה דנוביץ' - נטען כי שמעון התחייב לממן הקמה מחדש של בית היתומים שמפעילה העמותה. לפי המכתב, ההתחייבות עוגנה בכתב לאחר פגישה בנושא בינואר השנה עם נציגו של שמעון עו"ד שלום מזרחי, במסמך לפיו התחייב מזרחי בשם שמעון לשאת בעלות תכנון והקמת בית היתומים בעלות של 7 מיליון דולר.
לפני כשנתיים, בראיון ל-TheMarker, הודה שמעון כי הוא מקים בית יתומים מפואר בנתניה. "חשבתי שאם הייתי יתום והייתי מזמין חברים, הייתי רוצה להביא אותם למשהו מיוחד, שיגרום לי להיות גאה", הסביר אז שמעון, שלקח על עצמו לתרום בארבעה תחומים עיקריים: חינוך, בריאות, ילדים וקשישים. אלא שמהמכתב עולה כי זמן קצר לאחר שנחתם המסמך, אושפז שמעון בבית החולים - וקידום הפרויקט והעברת הכספים נעצרו. בהסתמך על התחייבותו של שמעון, טוען וינרוט במכתב, החלה העמותה להוציא כספים על הפרויקט, המסתכמים בכ-800 אלף דולר. לפיכך דורשת העמותה ממנהל העיזבון להעביר לה סך של 7 מיליון דולר לצורך השלמת הפרויקט.
הנהנות העיקריות מהצוואה - האישה והבת
ל-TheMarker נודע כי במקביל לייצוגו של וינרוט את בית היתומים בדרישתו לקבלת כספים ממנהל העיזבון, הוא גויס באחרונה על ידי מנהל העיזבון במטרה שיסייע לו לגשר בסכסוך אליו נקלע עם אלמנתו של שמעון. במסגרת זאת, היה נוכח וינרוט עמו בכמה ישיבות מו"מ שהתקיימו בין מנהל העיזבון לבין באי כוח האלמנה.
ממשרדו של וינרוט נמסר בתגובה: "לבקשת מנהל העיזבון נפגש עמם עו"ד וינרוט כדי לסייע להם ביישוב הסכסוך בין מנהל העיזבון לאלמנה". על השאלה אם אין בעובדה זו משום ניגוד עניינים לאור ייצוגו את בית היתומים אל מול המנהל המיוחד ענו: "אין בכך שמץ של ניגוד עניינים".
שמעון, היה בעל השליטה בקבוצת החברות יכין-חק"ל, מת בסוף מאי בגיל 77. הוא הותיר אחריו אשה, אנג'לה, ובת, אלכסנדרה (23), וכן אח ואחיות שחיים בלונדון. עד פטירתו התגורר שמעון לסירוגין בישראל ובלונדון.
שמעון הורה בצוואתו על חלוקת סכומי כסף גבוהים לאשתו ולבתו, הנהנות העיקריות מהצוואה, ועל חלוקת סכומים נוספים לאחיו. יתרת הרכוש הכלול בצוואה תחולק לפי הוראות הצוואה שווה בשווה בין אלמנתו לבתו. עיקר נכסיו של שמעון הם אחזקה בהיקף מאות מיליוני דולרים בטבע, אחזקה בקבוצת יכין-חק"ל, שותפות בגאון אחזקות ובחברת הנדל"ן קאש אנד קארי, וכן נכסי נדל"ן בישראל, בשווייץ, בבריטניה ובארה"ב. בישראל החזיק שמעון בווילה ברשפון ובכמה דירות בסי אנד סאן בתל אביב.
לפני כשלושה חודשים פנתה האלמנה לבית משפט בבקשה למנות את השופט בדימוס גל גוטזגן כמנהל עיזבון זמני, בהתאם לקבוע בצוואה. תפקידו לפי חוק הוא לבדוק מהם הנכסים הכלולים בעיזבון, לכנס אותם, לנהל אותם במידת הצורך ולחלק אותם בין היורשים לאחר סילוק חובות של העזבון, אם ישנם. אלא שלא עבר זמן רב והתגלעו מחלוקות בין האלמנה והבת לבין מנהל העיזבון הזמני, בעיקר בנוגע ליכין-חק"ל. השתיים שכרו לצורך הטיפול בסכסוך את עוה"ד רם כספי ורמי הדר.
עסקיו של שמעון חובקי עולם: במערב אירופה הקים בתי מלון, בארה"ב הקים בנייני משרדים, בדרום אפריקה החזיק בחברות לשיווק נפט ולייצור פלדה ובפורטוגל עסק במיזמי תשתיות. בישראל עשה שמעון את הונו בעיקר בהשקעה בחברת טבע.
ב-1991 רכש שמעון מההסתדרות את חברת יכין-חק"ל, שנקלעה למשבר, והסב חלק ניכר מפעילותה לעסקי נדל"ן. החברה החזיקה מלאי קרקעות חקלאיות בשטח 12 אלף דונם בין אשקלון לנתניה, ובין השאר הקימה את מתחמי יכין-סנטר (קניון אלכסנדרה) בפתח תקוה ובפולג שבנתניה. בהמשך, חבר שמעון לבני גאון והיה למשקיע הראשון והעיקרי שהצטרף לחברת האחזקות שהקים, גאון אגרו (21%). במועד פטירתו החזיק שמעון ב-25% ממניות גאון אחזקות. בנוסף, הוא החזיק ב-17.5% מחברת צינורות המזרח התיכון.