פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "סיימנו את המשבר אבל אין להגזים בחגיגות"

      נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הוסיף כי קיימות עדיין סכנות רבות למערכת, כמו הסכנה של אי יציבות פיננסית והתנהלות כלכלית לקויה בכמה מדינות. ראיון לחג

      בשבוע הבא יעמוד סטנלי פישר, יחד עם שר האוצר יובל שטייניץ, בראש המשלחת הישראלית לכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי, שתיערך הפעם באיסטנבול.

      פישר נהנה בעולם ובישראל מיוקרה רבה. בשנה האחרונה רשם לזכותו כמה הישגים חשובים, שזכו לתהודה בעולם כולו. הוא היה הנגיד הראשון שהחל במהלך של הורדות ריבית שיטתיות במשק, והוא הנגיד היחיד, בינתיים, שהחל באחרונה במהלך ההפוך של העלאות ריבית. העולם עוקב אחרי צעדיו בשוק המט"ח המקומי, ועוקב בעניין רב יותר אחרי הדרך שבה הוא מנסה להיחלץ משוק זה.

      בשנה שעברה ירדת מהמטוס בשדה התעופה בלודלפני הטיסה לישיבת קרן המטבע הבינלאומית, בשל המשבר הכלכלי העולמי והמקומי. האם ניתן לומר עכשיו שהמשבר מאחורינו?

      "אין ספק שהחלקים הכי קשים של המשבר הבינלאומי מאחורינו. הקטע הקשה של המשבר היה ברבעון האחרון של 2008 וברבעון הראשון של 2009. היו אז ירידות של 40% ביצוא של מדינות מוטות יצוא, ונפילות של מוסדות פיננסיים עם היסטוריה מפוארת, שאיש לא האמין שהם יכולים ליפול. במארס עדיין לא היה ברור מה יקרה. היו פחדים וחששות גדולים לעתיד המערכות הפיננסיות בעולם. לא היה ברור מה יקרה עם המדיניות המרחיבה של הממשלות השונות.

      "ואז הגיעו אפריל ומאי והיה ברור שמשהו טוב מתחיל להתרחש. תוכנית 'מבחני הלחץ' של האמריקאים (מבחני עמידות פיננסית שביצע הממשל בארה"ב לגופים פיננסיים שונים בעקבות המשבר; מ"ב) התחילה להראות סימנים של הצלחה. במשבר הזה המנהיגות של הכלכלה העולמית עברה מה-G7 ל-G20. מה שחשוב הוא לא התוספת של 13 מדינות ­אלא התוספת של מדינות כמו סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה לארגון.

      "האם סיימנו את המשבר? כן. אבל אסור לנו להגזים בחגיגות. קיימות עדיין סכנות רבות למערכת, כמו הסכנה של יציבות פיננסית והסכנה להתנהלות הכלכלית בכמה מדינות. אני לא רואה את הבעיה הגדולה שכולם מדברים עליה, דרך היציאה מהמדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים.

      "הפתרון, כפי שאני רואה אותו, הוא שהבנקים המרכזיים והממשלות שלהם יקבלו החלטות על מעבר למדיניות פחות מרחיבה. כלומר, יציאה הדרגתית מהמדיניות המרחיבה. המיתון הסתיים, ועכשיו השאלה איך עוברים למדיניות פחות מרחיבה. מה שה-G אמרו עד כה בעניין היה הצהרת כוונות, לא מדיניות. נראה מה הם יגבשו ויחליטו ואז נחליט אם ללכת לפי המתווה הבינלאומי או לפי הקו שלנו".

      מהם הלקחים שלך מהמשבר העולמי?

      "הלקח העיקרי הוא שמדינות שנכנסו למשבר במצב יותר טוב, ואנו ביניהן, התמודדו אתו הכי טוב. נכנסנו למשבר עם מערכת פיננסית יציבה, עם עודף בחשבון השוטף, עם מגזר פרטי שהצליח ב-20 השנים האחרונות ועם חוב נמוך של משקי הבית. מה שעשינו בשנים הטובות עזר לנו, בעיקר בכל מה שקשור ליציבות המערכת הפיננסית. הטיפול במשק בזמן שגרה זה הדבר הכי חשוב, וזה הלקח העיקרי שלי. מה שעשינו בשנים הטובות זה מה שעזר לנו בזמן המשבר יותר מכל.

      "לקח אחר נוגע להצלת מוסדות פיננסיים כושלים, מה שנקרא בארה"ב 'סיכון מוסרי'. השאלה העקרונית אם להציל מוסד כושל ומתי צריכה להתקבל מראש, ולא כשזה קורה בפועל. בכל מקרה אסור לקבל החלטות כאלה כדי ללמד לקח. הרי בכל מקרה 20 היו"רים והמנכ"לים של המוסדות שכשלו לא יהיו שם בעוד חצי שנה, ואת הנזק סופג כל המשק. הלקח של ליהמן ברדרס עלה המון לכל המשק העולמי".

      "היה לנו תקציב מאוד מרסן ומאוד אחראי"

      ומה הלקח לגבי ישראל?

      "אצלנו המדיניות המוניטרית בזמן המשבר היתה מאוד פעילה. המדיניות הפיסקלית היתה בלתי אפשרית, מכיוון שהיינו בעיצומה של מערכת בחירות ולא היה תקציב מאושר ל-2009, כך שעבדנו לפי תקציב 2008. לכן היה לנו תקציב מאוד מרסן ומאוד אחראי. נתנו למייצבים האוטומטיים לעבוד ולא יותר.

      "אנחנו המדינה היחידה שהעלתה מסים כדי שלא תהיה סטייה מהמיצבים האוטומטיים. מי שחשב עם הקמת הממשלה החדשה והדיונים המסורבלים על התקציב שאנחנו הולכים לתקציב גרוע ­ טעה. התוצאה מבחינה מקרו-כלכלית ­ אני לא מדבר מבחינה מיקרו-כלכלית ­ טובה. קיבלנו תקציב אחראי. ברור שכמה מדינות ילכו בדרכנו ויעלו מסים, כי הן לא יכולות לתת ליחס בין החוב לתוצר להגיע לרמות גבוהות מדי.

      "מי שחשב עד המשבר שאפשרויות המדיניות המונטירית מוגבלות, מבין כיום שהוא טעה. מה שעשו ברננקי, טרישה (ז'אן קלוד טרישה, נשיא הבנק האירופי המרכזי; ס"פ ומ"ס), מרווין קינג (נגיד הבנק המרכזי של בריטניה; ס"פ ומ"ס) תרם רבות למשקים שלהם. ראינו מה מדיניות פעילה ואמיצה יכולה לעשות למען להצלת המשק. במהדורה הבאה של הטקסט בוק שלנו נכתוב על ההשוואה בין המשבר הגדול של 1929 למשבר של 2008, מה הבנקים עשו אז ומה הם עשו עכשיו.

      "יש הבדלים בהתאוששות בין המדינות, ולכל מדינה יש את הבעיות שלה. האמריקאים למשל לא טיפלו עדיין במאזני הבנקים שלהם. גם לבריטניה יש בעיות. אני לא מוטרד מזה שאנו יוצאים מהר מדי מהמשבר, אבל אני כן מודאג מכך שבשל היציאה המהירה לא נפיק את כל הלקחים. בהודעה לעיתונות של ה-G20מהימים האחרונים מתחילים לטפל בסיבה השנייה למשבר הכלכלי העולמי ­- חוסר האיזון הבינלאומי בנושא מאזן התשלומים ­- אבל עדיין לא ברור מה ייצא מזה".

      האם אתה חושש שבישראל מתפתחת בועת נדל"ן? אנו רואים עליות מחירים שחלקן נובעות מהריבית הנמוכה.

      "עוד לא. אנו בודקים את העניין ומנסים לוודא שזה לא יקרה. מחירי הנדל"ן בישראל לא עלו הרבה בעשור האחרון. עכשיו הם עולים קצת וזה טבעי כשהריבית נמוכה. אני מניח שהביקוש לנדל"ן יירד כשהריבית תעלה. אנחנו עוקבים אחרי מחירי נכסים.

      "בעבר הגישה של הבנק הפדרלי אמרה שצריך לחכות עד שהבועה תתפוצץ ­אבל אנחנו לא ננהג כך. המפקח על הבנקים אמר לראשי הבנקים שהם צריכים להיזהר ממתן הלוואות צמודות לפריים, ושצריך להוריד את משקלן בסך ההלוואות. ובאמת, מאז מארס האחרון ירד משקלן של הלוואות אלה מ-80% מסך ההלוואות ל-60%, וזה תורם ליציבות המערכת".