פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם גלי הצונאמי יכו גם בישראל?

      בעקבות רעידות האדמה והאזהרות על התפרצות נחשולי הצונאמי באזור האוקיינוס השקט ואסיה, בדקנו האם אזורי החוף בישראל נמצאים בסכנה. אופטימיות לצד זהירות

      ההיסטוריה שמתעדת את נחשולי הצונאמי באזור הים התיכון, מגלה כי בשנת 1759 התרחשו באזור ארץ ישראל שני אירועי צונאמי משמעותיים. גם בשנת 1303 התקבלו דיווחים מהעיר עכו על אירוע צונאמי שמקורו ברעש אדמה שהורגש באי כרתים. עם זאת, ד"ר עמוס סלמון, חוקר בנושא רעידות אדמה במכון הגיאולוגי, מרגיע ואומר כי "לא מדובר בסיכון גבוה כמו האירוע שפקד את האוקיינוס השקט, אבל כדאי להיערך כמו שצריך".

      המכון הגיאולוגי בונה בשיתוף המכון הגיאופיסי והמכון לחקר ימים ואגמים מפות של סיכוני רעידות אדמה. הדבר מתבצע במסגרת של ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה ואירועי צונאמי. בתוך המפות האלה ניתן לראות את האזורים המועדים להצפה בתוך ישראל. לדברי ד"ר סלמון, בישראל מדברים על שני סוגים שעלולים לקדם אירוע של נחשולי צונאמי: "במפות שהוצאנו, התמקדנו באזורים מול גוש דן, מול חיפה ומול אשקלון. מדובר באזורים מועדים להצפה, אך הם לא יוצפו בהכרח בכל אירוע. אנחנו מדברים בישראל על שתי 'משפחות'".

      "הסוג הראשון", מציין ד"ר סלמון, "זו רעידת אדמה באזור הים ביוון או קפריסין בעוצמה של למעלה מ-7.5 בסולם ריכטר, שעלולה לגרום לאירוע צונאמי משמעותי בחופים שלנו. הסוג השני קשור לשבר הסורי-אפריקאי. רעידה ביבשה בסדר גודל בינוני של 6.5 ומעלה בסולם ריכטר, עלולה לחולל התמוטטות קרקע תת-ימית מול חופי ישראל ובהמשך ליצור צונאמי. במקרה הזה רעידת האדמה היא ההתרעה לצונאמי ואם מישהו נמצא ליד הים, כדאי מאוד שיתרחק מהים למקום גבוה למשך כמה שעות".

      ד"ר סלמון הוסיף כי "במגמה שלנו בישראל, אנחנו בתוך מסגרת הסיכון שהיא בעיקר באזור בקע ים המלח או השבר הסורי-אפריקאי. התהליכים הגיאולוגיים עובדים, אבל לאט יותר מאשר באוקיינוס השקט ולכן הסיכון נמוך יותר. הרעידה בוא תבוא, אבל לא יודעים מתי זה יקרה".