יוסף (שם בדוי), השתתף במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 בקרב בחווה הסינית בסיני. המלחמה נגמרה, ויוסף ניסה להמשיך בחייו המשפחתיים והמקצועיים. לאחר 30 שנה הבין יוסף שכל התופעות שסבל מהן מאז מלחמת יום הכיפורים קשורות לשירותו הצבאי ולזיכרונותיו הקשים מהמלחמה ההיא שרבים לא חזרו ממנה. כך קרה שרק בשנת 2003, בשנות השישים לחייו, הגיש תביעה למשרד הביטחון על מנת להיות מוכר כנכה צה"ל כנפגע הלם קרב.
משרד הביטחון דחה את התביעה ויוסף הגיש ערעור לבית המשפט. לאחר מאבק ממושך המליץ בית המשפט למשרד הביטחון לקבל את תביעתו וכך, בצעד חריג, לפני כשלושה שבועות, ו- 36 שנה בדיוק לאחר מלחמת יום הכיפורים הסכים משרד הביטחון להכיר בנכה צה"ל כנפגע הלם קרב ( "פוסט טראומה"), והוא זכאי לטיפול נפשי, לתגמולים, הטבות כספיות, ולשיקום.
מונולוג של הלום קרב
"הכל השתבר לרסיסים בשנת 1973 עם היקלעותי לעין הסערה של אירועי המלחמה אשר פגעו בי קשות ושינו את מסלול חיי מהקצה לקצה. מאז כל חיי הם מאמץ ארוך ומתמשך לנסות ולהשיב למסלול חיים נורמלי אותי, את משפחתי ואת כבודי", החל יוסף לגולל את סיפורו, "מיד עם פרוץ המלחמה גוייסתי להנדסה קרבית ופעלתי כקשר בחפ"ק באזור התעלה. במסגרת אחד הקרבות החלה הפגזה, הפגזים חלפו מעלי ולידי, ופגז אחד פגע בי".
"כתוצאה מן הפגיעה התעופפתי כ- 10 מטרים ואיבדתי את הכרתי מספר פעמים. מדי פעם חזרה אלי הכרתי, אין לי מושג לאחר כמה זמן, מצאתי את עצמי לבד במדבר וסביבי גופות", המשיך יוסף. "לאחר הפגיעה השתנו חיי ומעולם לא הצלחתי לשחזר ולו מעט מהנאות החיים וממימוש הפוטנציאל אשר חשתי שקיים בי. האירועים הקשים חזרו אל בכל דרך אפשרית, במהלך היום, כששכבתי במיטתי בלילה וגם במהלך השינה, כשאני מתעורר לאחר סיוטים קשים. בחלומות בלילה וגם במהלך היום שחזרתי שוב ושוב את האירועים שתיארתי לעיל. כששבתי להיות במוראות הקרב והשהייה האינסופית עד להגיע כחותינו הייתי מוקף זיעה קרה, קוצר נשימה, תחושת מחנק, ומדי פעם גם לחץ בחזה והייתי במצב קשה מאד. התקפים כאלה מתרחשים אצלי כבר 30 שנה וכמעט מדי יום".
"אני סובל מזיכרונות חודרניים של היותי בודד וחסר אונים למשך שעות רבות באמצע המדבר, עם גופות לידי, כשאיני יודע האם מישהו יגיע אי פעם לחלץ אותי ולהציל אותי", מתאר יוסף.. שוב ושוב חוזרת לי ההכרה שהשאירו אותי בשטח, השאירו אותי למות. פעמים רבות אני סובל מרגעים של תחושת מחנק קשה על האסון שפקד אותי. נוסף לכך אני מוקף בדיכאון עמוק כיצד השתנו חיי כתוצאה מהפגיעה. אני סובל מתחושת חוסר אונים קשה ביותר, ומכך שאני מקיים יחסי תלות ברורים ומובהקים עם הזולת, אף שאני הייתי רוצה שאני אהיה משענתם של אחרים. הצורך בתלות עולה לי בדמים ומתסכל אותי מאד. מפעם לפעם עברו בראשי מחשבות אובדניות, אף שלא היה ניסיון אובדני בפועל. אני שב ואומר לעצמי שעם צורת חיים כזו ועם בלהות כאלה שחוזרות אלי שוב ושוב אני לא מסוגל לחיות ואין טעם לחיי".
יוסף יוצג על ידי עו"ד יואב אלמגור, לשעבר מייצג של משרד הביטחון בתביעות הכרה של נכי צה"ל, והגיש חוות דעת הקובעת כי הוא סובל מפגיעה פוסט טראומטית קשה ביותר. "הבעיה הקשה היא שאנשים רבים מגלים רק לאחר שנים רבות, לעתים לאחר עשרות שנים, את הקשר בין השתתפותם במלחמה לבין ההפרעות התפקודיות שעיצבו את חייהם ושמנעו את התפתחותם", אומר עו"ד אלמגור, "חיילים צעירים עלולים לייחס את הבעיות שלהן לקשיים שבעבודה, במציאת בת זוג ובחיים המודרניים התובעניים. הם עשויים לגלות את הקשר לצבא רק לאחר שנים ורק לאחר שהסתבכו כלכלית או משפחתית (גירושין או גירושין חוזרים)".