הימים הנוראים קשים עכשיו מאוד ללב לבייב. אלה ימים של חשבון נפש, התבוננות פנימית ובקשת סליחה - ולבייב זקוק לכל אלה מאוד. רק לפני שנתיים היה לבייב על גג העולם. ב-2007 הוא הוכתר לאיש הכי עשיר בישראל - יותר משרי אריסון, יותר מסטף ורטהיימר. הונו האישי הוערך אז ב-7 מיליארד דולר. לבר המצווה של בנו הגיעו ראשי המשק ובכירי הפוליטיקאים. לבייב נגע בשמים. הוא הגיע לשיא.
אבל לפני פחות מחודש, ב-30 באוגוסט, הוא התרסק. הטייקון הבינלאומי כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה הודיע שהוא כבר לא הגביר הגדול. שהוא לא יכול להחזיר את ההלוואות שנטל והוא מבקש עזרה: תנו לי פריסת חובות. כך התהפך מזלו של לבייב. מסיפור הצלחה גדול הוא נחת בהתרסקות עצמות. אך מה שמכאיב לו יותר הוא הפגיעה בכבוד העצמי. שהוא יבקש עזרה מעם ישראל?
עד 96' איש לא ידע מי זה לבייב. שמו היה ידוע רק בענף היהלומים. אבל כאשר בנק לאומי הציע את אפריקה ישראל למכירה, לבייב רכש את החברה בסערה. הוא יצא לעבודה כבר בגיל 16, בליטוש יהלומים. לאחר השירות הצבאי הוא פתח יחד עם גיסו חברה לסחר ביהלומים. ומשום שהוא מהמר באופיו, הוא נטל סיכוני ענק בסחר ביהלומים - והצליח.
מהימורים בתחום היהלומים עבר לבייב להימורים בענף הנדל"ן. באמצעות אפריקה ישראל הוא החל במסע רכישות עצום של נכסים ברוסיה, מזרח אירופה וארה"ב. תחילת שנות ה-2000 היו שנים מצוינות לרכישת קרקעות ובניינים ברחבי העולם הצומח. כל מה שקנה הכפיל את עצמו במהירות, עד שלבייב זכה לכינוי "האיש בעל מגע הזהב".
אבל אז הוא איבד את קנה המידה. הוא החל להאמין שיש לו באמת מגע של זהב, והמשיך לרכוש נכסים בעולם גם ב-2007, כאשר המחירים היו מנופחים וכולם דיברו על בועת הנדל"ן שעומדת להתפוצץ.
באותו זמן הוא גם איבד את מידת הצניעות. הוא עבר ללונדון, שם רכש וילת פאר בשכונה היוקרתית המפסטד ב-70 מיליון דולר, והחליף את מטוס המנהלים שלו בדגם הכי חדיש והכי גדול, תמורת 46 מיליון דולר. באותם ימים לבייב אף התראיין ל"ניו יורק טיימס" ואמר שהוא לא פוסל את האפשרות שיהיה ראש ממשלה בישראל. שיא היהירות.
צועק "הצילו"
באמצע 2007 החלה הנסיגה העולמית שנהפכה למפולת ב-2008. מחירי הנדל"ן בעולם התמוטטו ולבייב נאלץ לבלוע את כבודו ולבקש מעם ישראל: "הצילו". השבוע הוא הציג הצעה להסדר חובות, הצעה שמרגיזה מאוד את הגופים המוסדיים, בעלי החוב. כי לבייב רוצה להשיג הכל. גם להישאר בעל השליטה באפריקה ובחברות הבנות, גם לבצע תספורת אכזרית לבעלי החוב וגם לא להזרים פרוטה מכספו הפרטי לחברה.
בשנים הטובות נטל לבייב כ-2 מיליארד שקל דיווידנד מאפריקה ישראל, מרווחים שבעצם לא היו ולא נבראו. לכן הצדק הטבעי אומר שהוא צריך להחזיר כעת את הכסף לחברה. אבל זה לא רק עניין של צדק. כי אם הוא לא ישפר את הצעתו לבעלי החוב ולא ישקיע הון חדש בחברה - אין כל סיבה להשאיר אותו בעל השליטה או בעל מניות באפריקה.
במקרה כזה מוטב לבעלי החוב להגיש תביעה לפירוק אפריקה ולחלק ביניהם את נכסי החברה, כאשר לבייב ייצא בלי כלום. כי יש חיים לאפריקה גם בלי לבייב. בעצם לא מספיק שלבייב יביא כסף מהבית. הוא צריך גם להכיר בשגיאותיו, להבין שהיהירות שלו היא זו שהביאה לנפילה. ואין טוב מיום הכיפורים כדי להפנים את הלקח שמי שחוטא בחטא ההיבריס, מביא על עצמו את אסונו.