לא סליחה, אני טבעוני

בין כסה לעשור הם ימים של חשבון נפש, שבהם על כל אדם להכיר בחטאיו ולבקש עליהם מחילה. בשנה שעברה פרסמתי כאן כתבה שבה ביקשתי סליחה מכל בעלי החיים, בשם כל בני האדם (ראו קישור). השנה, לצערי, היא רלוונטית לא פחות – אבל בחשבון הנפש הכללי שלי, החלטתי שיש דברים שאין סיבה להתבייש בהם, ודווקא בקשת מחילה עליהם תעשה יותר עוול מתועלת. כך החלטתי להיות טבעוני לא-מתנצל. טבעוני אני כבר מזמן, הלא-מתנצל הוא החלק החדש.

כל צמחוני או טבעוני מכיר את התרחיש הבא: מסיבה או ארוחה משפחתית, בהן המנה העיקרית היא חיה כלשהי שמתה זה מכבר ובוהה בכם ממרכז השולחן. הניסיונות להתרחק ולהסתיר אותה מעיניכם לפעמים עולים יפה, אבל כאשר מגיע הרגע לנגוס בה, אתם נאלצים, במקרה הרע, להיות מושא ללעג ולקלס מצד האנשים שאתם כל כך אוהבים (בדרך כלל) שינסו לגרות אתכם למראה הגווייה החרוכה; במקרה הטוב, יראו בכם מקרה סעד, ויציעו לכם מבחר מאכלים אחרים ("בוא, קח עוד קצת גפילטע. מה? גם דגים אסור לך?").

כך קרה גם לי, ואחרי שדחיתי את הפשטידה עם הביצים ואת הפסטה שהתעקשו להוסיף לה גבינה, מצאתי את עצמי חופר בקערת סלט ירקות עם מעט חומוס בצד, וכמו בכל פעם הרגשתי צורך להסביר שזה לא שאין לי מה לאכול, זו רק הארוחה הזאת שבה מתעקשים להתייחס למזון מהצומח כאל "תוספת" בלבד, ולהשקיע בו בהתאם. זו לא הפעם הראשונה שהרגשתי מחויב להצטדק שאני לא מקרה סעד, ולהתנצל על "אי-הנוחות" בתזונה שבחרתי לעצמי ממניעים מוסריים.

אין ספק שרוב הצמחונים מרגישים מדיי פעם שהם חלק מנותק מהאנושות, שברוב הפעמים כוללת בארוחות שלה בשר, חלב או ביצים, כחלק בלתי נפרד בעיני הסועדים. זאת במיוחד מכיוון שלא כולם מבינים למה, בעצם, לא לאכול בעלי חיים, ולמה זה כולל גם מרק ירקות שבושל עם ציר עוף, או ספגטי שפיזרו עליו מעט פרמזן מלמעלה.

יש לי קרובת משפחה שהיא "אומניבורית מתנצלת". כשמגישים לה דג שלם, כולל הראש, היא נבהלת ומבקשת שהראש הפוגעני יוסר מייד, כדי שתוכל ליהנות מטעם הגווייה בלי עיניים שיביטו בה בתוכחה. שניצל, לעומת זאת, היא אוכלת בלי יותר מדיי ייסורי מצפון. כנראה שלרבים מאיתנו קשה להדחיק, כשאנחנו נאלצים להתמודד עם חיה שלמה שבוהה בנו, ונראית בדיוק כפי שהיא הייתה בחיים. זו הסיבה ש"בשר" נמכר לנו כשהוא כבר חתוך וארוז, בלי שום קשר אסוציאטיבי לבעל החיים שהוא היה פעם, שסבל כל חייו ונשחט בסבל.

החלטתי להיות "טבעוני לא-מתנצל", כי אין לי על מה להתנצל. אם נגרמת אי-נוחות לסובבים אותי, היא נובעת מתפיסה חברתית מוטעית, שאין שמחה אמיתית בלי מוות וסבל של בעלי חיים. את אלה מביניכם שאוכלים בשר או מוצרים אחרים מהחי, אני מזמין לצפות בסרטונים שבאתר אנונימוס (ראו קישור), שאולי ימחישו לכם את גודל הזוועה שנגרמת לבעלי החיים. אם אתם חושבים שיהיה קשה לכם לצפות, סימן שאתם כבר יודעים שמשהו כאן לא בסדר, ותוכלו פשוט לעשות את הקישור בעצמכם – קישור שחשוב שיהיה קיים, למען כל בעלי החיים שתוכלו להציל אם פשוט לא תאכלו אותם.

בינתיים, אם אתם עוסקים בחשבון נפש, הנה כמה נושאים שתוכלו לתת עליהם את הדעת. בעלי החיים שאתם אוכלים הם המושא המתבקש ביותר, אבל הם לא הקורבנות היחידים של תעשיות המזון מהחי, שגורלם האכזר יכול להימנע אם תפסיקו לאכול אותם. חישבו על כך שכל בעל חיים בתעשייה מואבס בכמות עצומה של מזון צמחי, רובו ראוי למאכל אדם כגון חיטה, סויה ותירס. אם כולנו היינו צורכים ישירות מזון מהצומח, הייתה לנו כמות מזון גדולה ועשירה בערכים תזונתיים פי 20 ויותר מהמצב כיום – יכולנו לפתור את בעיית הרעב העולמי ואת משבר המים.

חישבו על יערות הגשם הנכרתים כדי לפנות שטחים לגידול בעלי חיים וגידול מזון עבורם. חישבו על כל המינים שנכחדים בתהליך ועל התחממות כדור הארץ הנוצרת כתוצאה מכך.

חישבו על המחלות השונות שמשקי המזון מהחי אחראיות ליצירתן. צפיפות גבוהה כל כך של בעלי חיים היא קרקע פורייה להתפתחות מחלות כגון הפרה המשוגעת, שפעת העופות ושפעת החזירים של ימינו. בנוסף, בעלי חיים במשקים מואבסים בכמויות של אנטיביוטיקה, מה שגורם בסופו של דבר לפיתוח עמידות של החיידקים מאנטיביוטיקה, ויצירת מחלות שאין ביכולתנו להתמודד איתן כלל.

חישבו על כל מי שנפגע ועתיד להיפגע כתוצאה מכל זה. אתם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, פרט לעצמכם: האם אתם מוכנים לקחת חלק בזה?