"ההחלטה של הוועד המנהל באוניברסיטת תל אביב לממש במארס 2009 את תיק ההשקעות היתה שערורייתית ובלתי מקצועית. ההתנהלות הזו מתאימה לגברת חנה מחדרה, לא לאוניברסיטה" - כך אמר אתמול אחד מהחברים לשעבר בוועדת ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב, שהתפטר בעקבות המהלך.
במארס 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי, החליט הוועד המנהל של האוניברסיטה, בראשות ד"ר ליאורה מרידור, למכור את המניות והאג"ח הקונצרניות בהן החזיק המוסד. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות חריפה למהלך מצד חברי ועדת ההשקעות, שכללה את היו"ר ארנון טיברג, המשמש יו"ר משותף בסמל"ת, אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, עמוס ספיר, לשעבר יו"ר חברת הדירוג מעלות, ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' יאיר אורגלר ופרופ' רוני עופר.
לפי הערכות, אוניברסיטת תל אביב מימשה במהלך מניות ואג"ח בהיקף של 300-500 מיליון שקל מתוך כלל השקעותיה, שהסתכמו באותה תקופה ב-1.8 מיליארד שקל. את הכסף שהתקבל מהמכירה העביר הוועד המנהל לאפיקים סולידיים יותר. אלא שמאז 15 במארס 2009 עלה מדד תל אביב 100 בכ-57%, ומדד תל בונד 40, המשקלל את 40 סדרות האג"ח הקונצרניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסת תל אביב, עלה בכ-26% בתקופה זו.
חברי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה, שממלאים את תפקידם בהתנדבות, זעמו על ההחלטה שבוצעה בניגוד לדעתם - והתפטרו באופן מיידי. עם זאת, לאחר שקיבלו הבטחה ממרידור לפיה הוועד לא יפעל כך שנית, החליטו שלושה מחברי הוועדה - ליידרמן, אורגלר ועופר - להצטרף לוועדת ההשקעות החדשה שמונתה. אל השלושה הצטרפו כחברים חיצוניים אבי הראל, לשעבר חבר הנהלה בבנק הפועלים, ויוסי ניצני, לשעבר מנכ"ל הבורסה. לוועדה החדשה אמורים להצטרף שני חברים נוספים בעתיד, וכיום משמש בה אורגלר יו"ר זמני.
לא נביאים
מבדיקת הוועד המנהל של האוניברסיטה עולה כי אם האוניברסיטה היתה בוחרת לפעול לפי עצת ועדת ההשקעות ולא לממש את הנכסים היא היתה מרוויחה בתקופה שחלפה ממארס ועד היום 66 מיליון שקל. מנגד, אחד מחברי הוועדה לשעבר העריך כי אם האוניברסיטה לא היתה מממשת את תיק ההשקעות היא היתה רושמת רווח של מאות מיליוני שקלים על השקעותיה.
"ההתפטרות שלנו מוועדת ההשקעות לא נבעה מכך שמישהו מאיתנו היה נביא וידע שהשווקים יעלו בחזרה", אמר אותו חבר ועדה. "אבל בכספים של מוסדות אי אפשר לתזמן את השוק. אתה חייב להישאר על שיעור חשיפה קבוע".
גורמים נוספים באוניברסיטה העבירו ביקורת על אופן הפעולה של מרידור, שבחרה להתעלם, לדבריהם, מהחלטות חברי ועדת ההשקעות. "הצורה שבה התקבלו ההחלטות היא לא צורה מקובלת ולכן חברי הוועדה התפטרו", אמר אחד המקורבים לוועדת ההשקעות.
"אנשים שמבינים יותר בפיננסים אמרו לוועד המנהל שמה שיורד יכול עוד לעלות, אבל האנשים שפחות הבינו בפיננסים הגיעו להחלטה יחד עם מרידור", הוסיף המקורב. "ההנחיות של מרידור - מה ואיך לעשות עם תיק הנכסים - באו מלמעלה, וזה משהו שלא מתקבל על הדעת. בדיעבד, ברור שזו היתה טעות. אלה שאמרו שמה שיורד יכול לתת הזדמנות חדשה צדקו. למכור בשיא השפל זו לא חוכמה".
יש לציין כי כבר לפני ההחלטה לממש את המניות והאג"ח ספג תיק ההשקעות של האוניברסיטה הפסד של כ-80 מיליון שקל, בעיקר בעקבות המפולת הכלכלית העולמית, אך גם כתוצאה מהשקעות שהיו קשורות להונאת הענק של ברנרד מיידוף.
מחויבות לתורמים
מרידור עצמה, שנכנסה לתפקידה במארס, טוענת כי באותה התקופה חשה כי ההפסדים עלולים להמשיך לגדול ולפגוע בכספי התורמים. "יש לנו התחייבות משפטית כלפי תורמי האוניברסיטה", אמרה מרידור. "קרן ההשקעות של האוניברסיטה היא קרן צמיתה ובמקרה של הפסדים יש להשלים את הסכום שנגרע מהסכום המקורי באמצעות כספי התקציב השוטף".
מרידור הוסיפה כי רוב ההערכות הכלכליות שהתפרסמו לפני החלטתה קבעו כי יש סבירות גדולה שהשווקים ימשיכו לרדת. "היתה סכנה מוחשית שערכה של הקרן עלול לצנוח עוד יותר", טענה מרידור. "בעקבות זאת, הוועד המנהל החליט להורות לוועדת ההשקעות על מדיניות הקובעת שכל עוד שווי הקרן סמוך לערכה המקורי - לא יושקעו כספי הקרן במניות ובאג"ח מסוכנות, מכיוון שמדובר בפוזיציה עם סיכון רב".
מרידור טוענת כי על פי תקנון האוניברסיטה, ועדת השקעות אמורה ליישם את מדיניות האוניברסיטה שמאושרת בוועד המנהל. "נכון לאותה תקופה ולהערכות הקשות ששררו אז מדובר בהחלטה נכונה", אמרה מרידור.
מרידור, שהחליפה את דב לאוטמן כראש הוועד המנהל, הספיקה כבר לעורר גלים באוניברסיטת תל אביב. בינה לבין סגל האוניברסיטה קיימת מתיחות מאז כניסתה לתפקיד. המתיחות הגיעה לשיאה ביולי השנה, כאשר נשיא האוניברסיטה צבי גליל הודיע על התפטרותו אחרי שנתיים בלבד בתפקיד.
על האוניברסיטאות בישראל נאסר להשקיע את כספי המדינה המופנים אליהן. הן רשאיות להשקיע רק את כספי התרומות. הכסף מושקע באמצעות קרנות צמיתה, המשקיעות את ההון הראשוני ומאפשרות למוסד לעשות שימוש ברווחים. במקרה של הפסד בקרן שמקטין את ההון הראשוני, על האוניברסיטה להשלים את ההפסד מתקציבה.
לפי התחייבות של האוניברסיטה לתורמים, הרווח מקרנות הצמיתה משמש לטובת המוסד. האוניברסיטה, שתלויה בתשואה חיובית כדי לעשות שימוש בכספים, משקיעה גם באפיקים מסוכנים כמו מניות. למעשה, הפסדים בקרנות הצמיתה עלולים לפגוע בתקציבי המוסד.
כיום לא קיים פיקוח חיצוני על אפיקי ההשקעה של האוניברסיטאות בישראל. המועצה להשכלה גבוהה מוודאת כי לוועדות ההשקעה של המוסדות ימונו אנשים מת "אוניברסיטת תל אביב מימשה את ההפסדים ברגע הכי לא נכון" - כך אמר אתמול אחד מחברי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה, שהתפטר בעקבות המקרה. "ליאורה מרידור, שהגיעה לוועד המנהל זמן קצר לפני כן, אפילו לא טרחה להגיע לוועדת השקעות. היתה ישיבה מיוחדת שכינסנו בעקבות ההחלטה, אבל ?נבצר ממנה להגיע' לדיון".
לדברי חבר הוועדה, שיעור ההשקעה של אוניברסיטת תל אביב במניות היה סביר ביחס לנהוג במוסדות דומים. "אלה כספים שמושקעים, לפחות באופן תיאורטי, לטווח זמן של אינסוף", הסביר חבר הוועדה, "הטרגדיה הכי גדולה היא שהאוניברסיטה תיכנס שוב לשוק המניות רק אחרי שהוא יעלה ב-100%".
"זה לא הסתכם רק במימוש ההשקעה בזמן לא מתאים", הוסיף חבר הוועדה. "עוד קודם לכן היתה ההחלטה שאחד מחברי הוועד המנהל ינהל את הכסף בחו"ל. אז השקיעו את הכסף בכל מיני קרנות גידור, וגם את ההשקעות האלה מימשו בלי ידיעתנו - גם כן בשיא ההפסד".
חבר ועדה נוסף אמר אתמול כי תיק ההשקעות של האוניברסיטה היה מאוד שמרני במשך שנים. "ההשקעה במניות הסתכמה ב-10%-15% מהתיק". אמר חבר הוועדה. "מתוך 1.5 מיליארד שקל, רק 150-200 מיליון שקל הושקעו במניות. 10%-15% נוספים הושקעו באג"ח קונצרניות, אבל רוב התיק הושקע בפיקדונות בבנקים שלא מושפעים מהשוק".
לדברי חבר הוועדה, במשך 15 שנים לא הפסידה האוניברסיטה כסף מניהול השקעותיה. "אבל אז הגיעה מרידור, נכנסה כמו רוח סערה ואמרה למכור הכל. בשביל זה מספיק פקיד, לא צריך ועדת השקעה", אמר חבר הוועדה. "ביקשנו שנציג שלנו ייפגש איתה שוב. נקבעה פגישה ל-24 במארס, אבל בינתיים קיבלנו דיווח שהאוניברסיטה עברה להשקעה באג"ח ממשלתיות. הם לא חיכו עד לפגישה".