אחמדינג'ד וקדאפי בשטח, ניו יורק במתח

העיר ניו יורק מוכנה לפתיחתה של העצרת הכללית של האו"ם. לא פחות מ-120 נשיאים וראשי ממשלה משתתפים בעצרת שהחלה הערב (רביעי). כמעט בכל פינה בעיר ניתן לראות את השוטרים, שמוכנים לכל אתגר בצל ההתרעות הכלליות לביצוע פיגועים. במשטרת ניו יורק ובשירות החשאי לא לוקחים סיכון. אבטחה חסרת תקדים הוצבה באזור הרחובות 42-46 ובפינת השדרה הראשונה, שם שוכנים בניין האו"ם והמלונות המקיפים אותו.

המנהיגים נושאים נאומים ארוכים בשלל נושאים: הגרעין, התחממות גלובלית ועוד. בנוסף, לא ניתן יהיה להתעלם מפגישות פומביות ולצדם מפגשים חשאיים, פליטות פה, משברים דיפלומטיים, ניסיונות לעורר תשומת לב (שמעתם על הכוונה של קדאפי להקים אוהל של פליטים בניו ג'רזי?), ים של חיבוקים וכמובן רכילויות בלתי מוגבלות של כל המתרחש מאחורי הקלעים.

אחד המנהיגים המושכים תשומת לב מהתקשורת הרבה שהגיעה לסקר את העצרת, הוא מיודענו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצפוי לשאת את נאומו ביום חמישי. אתמול, שאלנו את ראש הממשלה איזה מסר בכוונתו למסור לעולם, אך נתניהו נשמע מסויג ולגבי מה שהוגדר על ידי לשכתו כ"נאום דרמטי" הוא אומר בזהירות: "אני עדיין מגבש את הנאום". סביר להניח שאת השמות "אירן" ו"מחמוד אחמדינג'ד" נשמע בנאום לפחות פעם אחת. מעניין יהיה לשמוע כיצד יתייחס נתניהו לאפשרות שבחודשים הקרובים ייפתח משא ומתן מחודש עם הפלסטינים בלא תנאים מוקדמים.

עם כל הכבוד לנתניהו, הכוכב הוא לא אחר מאשר, איך לא, ברק אובמה. לאיש הזה לא חסרות בעיות: רפורמת הבריאות שאותה הוא מקדם במרץ, המלחמה הבלתי נגמרת באפגניסטן, הופעות בתוכניות אירוח ומצבו הרעוע והדועך בסקרים. גופו של אובמה נמצא אמנם פיזית בניו יורק, אבל הראש נמצא כמובן במחוזות אחרים, מטרידים הרבה יותר. אולם, למרות עיסוקיו הרבים ועל אף שרבים ממנהיגי היקום מתדפקים על דלתו, בחר אובמה להיפגש אתמול עם שני מנהיגים ממקום נידח וקטן על הפלנטה, אי שם במזרח התיכון, בואכה אסיה, בנימין נתניהו ואבו מאזן.

לאחר הפסגה הכריז נתניהו כי "הפגישה היתה טובה, אפילו טובה מאוד". מבחינתנו, הפגישה המשולשת עם אובמה ואבו מאזן אכן היתה טובה: הוא הצליח להביא לשני הישגים לא רעים בכלל. הראשון, עצם קיומה של הפגישה. במשך כחצי שנה דורשים הפלסטינים להקפיא את ההתנחלויות כתנאי למפגש בין אבו מאזן לנתניהו. הלחץ האמריקאי, בסופו של דבר, עשה את שלו ואבו מאזן נאלץ, ממש כך, להיפגש עם נתניהו. ההישג השני טמון בכך שאובמה הכריז: "ריסון בנייה בהתנחלויות", ולא את המילה שמוציאה את החשק לטכנאי מקררים "הקפאה". עבור נתניהו מדובר בהישג, עבור אבו מאזן, קצת פחות, הרבה פחות.

לפני שנחזור לעניינים השוליים שמעניינים את עינינו הצרות, נזכיר על סדרת הפגישות הערב של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון. באן מתענג על ארוחה פנטסטית עם מנהיגי המדינות ולקיים פגישות אישיות עם נשיא ברזיל, אמיר קטאר, נשיא קפריסין, נשיא דרום אפריקה, נשיא קונגו, נשיא לבנון ואיך אפשר בלי כוכבי אתמול: ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. לבאן אין הפריבילגיות של אובמה ולכן הוא ייאלץ לפגוש את השניים בנפרד. אבל לפחות יהיה אוכל.

ונחזור למחוזותינו. לאחר הפגישה המשולשת, דאג אבו מאזן לרמוז כי הוא כלל לא רצה בה. בהודעה שפרסם, אמר יו"ר הרשות כי הגיע לפגישה מתוך היענות להזמנה של אובמה ומתוך כבוד "למאמצים שמשקיע אובמה כלפי העם הפלסטיני". אובמה, שייחל בסתר לבו לכך שהפגישה תוביל להכרזה על חידוש המשא ומתן, התאכזב. הפגישה היתה סמלית בלבד, לא התקבלו בה החלטות מוגדרות. אפשר לומר שהיתה זו הזדמנות לצילום נחמד של שלושת המנהיגים ותו לא.

נתניהו טען מצדו לאחר הפגישה כי הוחלט שיש לחדש את המגעים ללא הצבת תנאים. אבו מאזן, יש לציין, לא הכחיש לגמרי את הדברים. הוא גמגם משהו על כך שהמשא ומתן יחודש בתנאי שישראל תגלה מחויבות לנסיגה לגבולות 67' ושעליה למלא אחר התחייבויותיה במפת הדרכים, בעיקר בכל הנוגע להפסקת הבנייה בהתנחלויות. כפי שזה נראה כעת, הצדדים מבינים כי אין מנוס מחזרה לשולחן המשא ומתן בקרוב מאוד. ייתכן שתוך שבועות ספורים.

אל נתניהו מתלווים לניו יורק גם שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן. שר החוץ דחה את השמועות והדיווחים על כך שהמשלחת הפלסטינית לא לחצה את ידו ואף גילה כי אבו מאזן בכבודו ובעצמו ניגש אליו ואמר לו "שלום לשר החוץ!". בתגובה ביקש ממנו ליברמן בחיוך: "לא צריך להיות רשמי, הרי אנחנו שכנים". הסתבר גם שראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, ד"ר סאיב עריקאת, ניגש לליברמן ואיחל לו בעברית (!) "שנה טובה". אז מי אמר שרק ליברמן מבין ערבית?