"זו הצעה שטובה רק לאדם אחד - לב לבייב"

עמדת הפתיחה של אפריקה ישראל בהסדר החוב המתגבש עם מחזיקי האג"ח נחשפה אתמול - וככל הנראה הצליחה להפתיע אפילו את הגופים המוסדיים עצמם. להערכת המוסדיים, החברה - שחובה לבעלי האג"ח מסתכם בכ-7.5 מיליארד שקל - מבקשת מהם לעשות "תספורת" (משמע לוותר) על כמעט ממחצית מהחוב, המסתכמת בכ-3 מיליארד שקל.

ככל הנראה, את ההצעה הציגו לגופים המוסדיים מנכ"ל אפריקה ישראל איזי כהן, סגן יו"ר החברה נדב גרינשפון וסמנכ"ל הכספים רון פאינרו, בפגישות שקיימו עם נציגי הגופים בשבוע שעבר. בימים אלו מתגבשת נציגות משותפת של הגופים המוסדיים, שתנהל את המשא ומתן בנוגע להסדר החוב מול אפריקה ישראל. ואולם ההצעה של החברה עדיין לא הוגשה לנציגות זו, אלא רק לנציגי הגופים המוסדיים שהם המחזיקים הגדולים ביותר באג"ח של אפריקה ישראל.

מה בדיוק מציעה אפריקה לבעלי החוב? על פרטי ההסדר המדויקים חלה חובת סודיות שעליה חתמו הגופים המוסדיים, אך ככל הידוע אלה הם עיקרי ההסדר המוצע: במקום סדרות האג"ח השונות, שהיקפן מגיע ל-7.5 מיליארד שקל, תמיר החברה מיליארד שקל מהחוב לסדרת אג"ח חדשה בסך מיליארד שקל. האג"ח תישא ריבית של 6%-7%, ותהיה במח"מ (משך חיים ממוצע) של כחמש שנים. בנוסף, 2.4 מיליארד שקל מהחוב יומרו לשטר הון נדחה לכ-15 שנה, שניתן להמרה למניות ביחס של 250 אג"ח לכל מניה. שטר ההון לא יהיה צמוד ולא יישא ריבית.

עוד מציעה אפריקה כי המוסדיים יקבלו מניות של החברה בהיקף של כ-25%, וכן מניות בחברות הבנות הנסחרות של אפריקה ישראל - אפריקה נכסים, אפריקה מגורים, דניה סיבוס, אפריקה תעשיות ואפי פיתוח - בהיקף של כ-20% בכל חברה, באופן כזה שאפריקה עצמה תחזיק לא פחות מ-50% בכל אחת מהחברות. אפריקה מציעה למוסדיים גם תשלום מזומן בסך כחצי מיליארד שקל.

ככל הידוע, על פי המצגת שהכינה אפריקה לגופים המוסדיים, המניות בחברות הבנות שוות כ-2.3 מיליארד שקל (על פי השווי המוצג בספרים של החברה). עם זאת, שווי השוק שלהן מגיע ל-1.2 מיליארד שקל בלבד. בנוסף, המוסדיים מציינים כי אפריקה ישראל מעריכה את שווי מניות החברה שינתנו במסגרת ההסדר ב-1.2 מיליארד שקל, בעוד שלפי שווי השוק שבו נסחרת החברה, המניות המוצעות למוסדיים הן בשווי של כ-600 מיליון שקל בלבד.

בימים הקרובים יעבירו הגופים המוסדיים לאפריקה ישראל את הערותיהם למצגת, אבל כבר כיום ברור כי מבחינתם יש מרחק רב בין ההצעה שקיבלו לבין המתווה הסופי של ההסדר. על פי חישובים שערך אתמול אחד הגופים המוסדיים, ההצעה של בעל השליטה בחברה, לב לבייב, נותנת למחזיקי האג"ח החזר של 53 אגורות לשקל - כלומר, מדובר במחיקה של כמחצית מהחוב.

"ההצעה שערורייתית - אפילו בשביל נקודת פתיחה", אמר אתמול מנהל באחד הגופים המוסדיים בשוק. "זו הצעה שטובה רק לאדם אחד - ללב לבייב. הוא גם לא מזרים כסף חדש לחברה, גם שומר על השליטה בה, וגם מוחק חלק נכבד מהחוב". מנהל אחר בשוק הגיב אף הוא בחריפות ואמר: "אם זו ההצעה שעומדת על הפרק - ברור שנלך לפירוק".

בכיר בגוף מוסדי אחר אמר כי "ההצעה עדיין רחוקה מאוד ממשהו שיכול להוביל להסדר, אם בכלל נמשיך לדבר עם לבייב. לא ברור מה ההטבה הגדולה בקבלת מניות של אפריקה ישראל. מי שמאמין במניה, רואה בה הטבה ורוצה להחזיק בה כיום - יכול ללכת לבורסה ולקנות כמה מניות שהוא רוצה".

אחד מהמנהלים הסביר את עמדתו: "לחברה יש הון עצמי והתחייבויות. ברור מאוד כמה עולה כל אחוז באפריקה ישראל, ואם לבייב רוצה לשמור על השליטה בחברה הוא צריך להזרים כסף - והרבה; לא כמה מאות מיליוני שקלים. ללבייב יש נכסים בחברה בשווי 5 מיליארד שקל; אני רוצה את הנכסים האלה כדי לפרוע את האג"ח. למה אני בכלל צריך להשאיר אותו בשליטה?"

"ההצעה של אפריקה לא נראית רצינית", הוסיף מנהל אחר. "מישהו מנסה לשמר כאן שליטה, ובמקביל למחוק חלקים נרחבים מהחוב". לדבריו, הסיכוי שהצעה כזאת תעבור הוא קלוש.

"לא צריך לבדוק רק את מה שאפריקה נותנת, אלא גם את מה שהיא מבקשת בתמורה", הסביר. "במקרה הזה, החברה לא מבקשת רק לדחות את התשלומים בכמה שנים - שזה כשלעצמו מצריך פיצוי מסוים לבעלי האג"ח בריבית או במניות - אלא דורשת גם ויתור סופי ומוחלט על חלק מהחוב, שהופך לשטר הון שנפרע בעוד 16 שנה, ובינתיים נשחק. הפיצוי לא פרופורציונלי. לבייב חייב להזרים הון לחברה, השאלה היא כמה - ואת זה הוא צריך להציע. מה הוא רוצה להזרים - אקוויטי, הלוואה נחותה, הלוואה עם ביטחונות?".

כנשאל אחד מהמנהלים בגופים המוסדיים כיצד לדעתו צריך להיראות הסדר החוב עם אפריקה, ענה: "אנחנו רוצים את החוב בחזרה. אם יהיה צורך, נדלל את לבייב גם ל-0%. אם הוא רוצה לשמור על השליטה בחברה, הוא יצטרך להזרים הרבה מאוד כסף - ואני לא יודע אם יש לו. במקרה הזה, הוא יכול לעשות את מה שבעלי המניות האוסטרלים של דפי זהב עשו - פשוט לתת את החברה לנושים".

בנוסף, מציינים המוסדיים כי ההצעה בעייתית מכיוון שהיא אינה כוללת פיצוי יתר למחזיקי סדרות האג"ח הקצרות, אלא מתייחסת באופן אחיד לכל בעלי האג"ח. הדבר יכול להוות בעיה, משום שמחזיקי אג"ח ט' של אפריקה ישראל הודיעו מראש כי יתנגדו להכללתם בהסדר המתגבש, ואף ביקשו כי אפריקה תפרע את תשלום האג"ח למחזיקי סדרה זו, בהיקף של 500 מיליון שקל, בנובמבר 2009.

מחזיקת האג"ח הגדולה ביותר בסדרה ט', גלובל פייננס, אף שלחה מכתב לאפריקה ישראל - שבו טענה כי לא תהסס לנקוט את כל האמצעים, ובכלל זה פנייה לבית המשפט, אם החברה לא תפרע את האג"ח במועדן.

לא רק המוסדיים הגיבו באופן שלילי להצעתה של אפריקה ישראל. חברת דירוג האשראי מעלות הורידה אתמול בצהריים בדרגה אחת את דירוג החוב של האג"ח של אפריקה - מרמה של CCC ל-CC. דירוג זה גבוה בשתי רמות בלבד מדירוג D, שפירושו חדלות פירעון. לאפריקה ישראל 13 סדרות אג"ח, שהקצרה ביותר מביניהן היא סדרה ט'. פירעונה של סדרה זו, בהיקף של 500 מיליון שקל, יחול בנובמבר 2009.

במעלות העניקו לאיגרות החוב תחזית דירוג שלילית. "תחזית זו משקפת את הסבירות הגבוהה כי החברה לא תעמוד בתשלום הקרן של איגרות החוב במועדן, ועקב כך יירד דירוג כלל איגרות החוב ל-D", כתבו במעלות.

עוד מציינים בחברת הדירוג כי "בהמשך לכניסת אפריקה לתהליך של ארגון מחדש של מצבת התחייבויותיה כלפי מחזיקי איגרות החוב, גוברת הסבירות כי תשלומי הקרן הצפויים של איגרות החוב לא ישולמו במועדם גם בעת הקרובה". הסיבה העיקרית להורדת הדירוג, לפי החברה, נובעת מההשלכות של ההסדר המתגבש בחברה, הכולל כוונה לדחות את תשלומי האג"ח, לרבות הסדרה הקצרה, שפירעונה צפוי בנובמבר