פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביה"ד לעבודה נלחם למען עובדות בהריון

      בית המשפט קבע ברוב דעות, כי עובדת בשמירת הריון שמצבה איפשר לה לעבוד שעות אחדות ביום, זכאית לקבל גמלת שמירת הריון מהביטוח הלאומי

      בית הדין הארצי לעבודה קבע בשבוע שעבר ברוב דעות, כי עובדת בשמירת הריון שמצבה איפשר לה לעבוד שעות אחדות ביום, זכאית לקבל גמלת שמירת הריון מהביטוח הלאומי.

      גמלה זו, נקבע, אינה שמורה רק במקרים שבהם נאלצה העובדת להיעדר לחלוטין ממקום עבודתה בשל סכנה לחייה או לחיי עוברה. פסק הדין ניתן בערעור של המוסד לביטוח לאומי על החלטת ביה"ד האזורי בירושלים להכיר בזכאותה של רחל בלומנטל לגמלת שמירת הריון.

      בלומנטל היתה בשמירה הריון מספטמבר 2005 ועד ינואר 2006. בחלק מהתקופה התייצבה לעבודה למספר שעות וביתרת התקופה לא עבדה כלל. המוסד לביטוח לאומי החליט שלא להכיר בתקופה שבה התייצבה בלומנטל בעבודה למספר שעות כתקופה שמזכה אותה בגמלה.

      בלומנטל ערערה על החלטת המוסד וביה"ד האזורי קיבל את ערעורה וקבע שעל המוסד לשלם לה גמלה עבור כל הימים שבהם היתה בשמירת הריון. הביטוח הלאומי ערער על פסק הדין, בטענה שתכלית תשלום הגמלה היא להבטיח הכנסה לאישה הנמצאת בהריון בעל סיבוך גבוה ונזקקת להשגחה תמידית ולא לאשה שיכולה לעבוד מספר שעות מדי יום.

      נשיא ביה"ד הארצי סטיב אדלר והשופט יגאל פליטמן, שהיו בדעת מיעוט, צידדו בקבלת הערעור של הביטוח הלאומי. "היעדרות מהעבודה לעניין שמירת הריון בגין מצב רפואי המסכן את חיי האשה או עוברה, היא היעדרות על בסיס יומי ולא על בסיס צמצום היקף שעות העבודה היומית", קבעו.

      ואולם, השופטת נילי ארד בדעת רוב קבעה שיצירת זכאות לגמלה לשמירת הריון שנמדדת על פי מספר שעות ההיעדרות של העובדת, מנוגדת לתפיסת החוק ולכן על המוסד לשלם לבלומנטל את הגמלה במלואה.

      לדברי ארד, "בתקופת ההריון בה נמנע מן העובדת לעבוד ולהשתכר עקב מצבה הרפואי, מהווה גמלת שמירת הריון גמלה מחליפת שכר. שלילת הגמלה מעובדת הנאלצת להפחית שעות עבודתה מפאת מצב רפואי במהלך ההריון, מחטיאה את מטרת החוק ותכליתו המוצהרת, ואינה הולמת מדיניות חברתית ותעסוקתית ראויה במציאות החיים הנוהגת במחוזותינו".