פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: חגיגת הוצאות בבחירות המקומיות

      דו"ח מיוחד של מבקר המדינה קובע: הסיעות נהגו בחוסר תום לב, ניפחו הוצאות והסתירו את מקורות המימון שלהן. סיעתו של ראש עיריית בת ים שילמה סכום מופרז לאשתו עבור ניהול הבחירות

      השחיתות במנהל הציבורי נמשכת: דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שבחן את התנהלות 1,089 הסיעות העצמאיות שהתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008, מעלה טענות קשות נגד התנהלותן. "מצאנו ניפוח הוצאות על חשבון הקופה הציבורית בחוסר תום לב, עד כדי פגיעה בטוהר המידות וכן כי ישנן סיעות שלא כללו הוצאות רבות במערכת החשבונות שלהן ובכך לא ניתן לדעת מה היו מקורות המימון להוצאות אלה", נכתב במבוא לדו"ח.

      על פי לינדנשטראוס, 267 סיעות מקומיות לא קיימו חלק מההנחיות ולא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות. בין היתר מואשמים המועמדים שלא כללו את כל ההוצאות וההכנסות בחשבונותיהם, לא הנפיקו קבלות בגין תרומות כמתחייב בחוק, לא תיעדו התקשרויות בכתב ולא שמרו העתקים של הפרסומים וההעברות הבנקאיות שביצעו. המבקר העלה גם טענה לפיה כמה מהסיעות נהגו בחוסר תום לב והסתירו את הנתונים במטרה למנוע ביקורת על מקורות המימון להוצאות.

      בדו"ח מוזכר גם שסיעתו של ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני, "בת ים בראש מורם" העבירה לאשתו דורית לחיאני סכום של 430,000 שקלים מהם כ-150,000 שקלים כמשכורת ועוד 280,000 כ"דמי הצלחה". לדברי המבקר, "סכום זה אינו סביר ואינו מתיישב עם האינטרסים הציבוריים"

      בסך הכל הסתכמו הוצאות הרשימות העצמאיות במערכת הבחירות האחרונה בסכום של קרוב ל-154 מיליון שקלים - כאשר בקרב 15 מהסיעות שנבדקו נמצאו חריגות מתקרת ההוצאות המותרת על פי חוק. הכנסות הסיעות הסתכמו בסכום של 108 מיליון ש"ח - מתוכם 91 מיליון ש"ח מתקציב המדינה והיתר (כ-107 מיליון ש"ח) - מתרומות.

      ברקת מככב

      לינדנשטראוס מונה בדו"ח מספר הוצאות שהוגשו ע"י סיעות ואשר בינן לבין מערכת הבחירות אין דבר וחצי דבר. בין היתר ציין רכישה של פרופילי אלומיניום ב-4,000 ש"ח, רכישת חומרי בניין בסכום של 12,500 ש"ח וכן רכישות של מוצרי מזון ומכולת. המבקר גם פסל שימוש בכספי הבחירות לצורך מימון כנסים. הוא ביקר עוד את התופעה בקרב רשימות רבות לרכוש ציוד יקר לקראת סוף מערכת הבחירות, במטרה שישמש את הבכירים בתקופה שלאחר המערכת, כגון מחשבים, ציוד הקרנה ומזגנים - ובכך בעצם לנצל את המימון הציבורי לטובתם האישית.

      "אנו עדים לתופעה של הגדלה מלאכותית של ההוצאה, ניפוח, באופן שניכר בעליל שלא היה צורך ממשי בהוצאה, אלא היא נעשתה כדי למצות את המימון הממלכתי המגיע ולא להחזיר עודפים לאוצר המדינה או כדי להיטיב עם מקורבים לסיעה", נכתב בדו"ח. בין היתר מצא לינדנשטראוס כי באחת הערים, למשל, שילמה סיעה מקומית לקרוב משפחה של מתמודד לראשות עירייה סכום של 430 אלף ש"ח עבור "ניהול מטה הבחירות". לינדנשטראוס הודיע בעקבות הממצאים כי אין בכוונתו להכיר בהוצאות אלה, וכי יאשרן רק באופן חלקי יחסי ולפי הערכת סבירות ההוצאה.

      בסה"כ סיימו את מערכת הבחירות בשנה שעברה על פי הדו"ח 174 סיעות כשהן בגירעון כספי, כאשר 37 מהן סיימו אותו בגירעון חמור של יותר מ-100 אלף שקלים. את המקום הראשון ברשימת הגרעונות תופסת סיעתו של ראש עיריית ירושלים הנבחר ניר ברקת, סיעת "ירושלים תצליח", שסיימה את תקופת הבחירות בגירעון ענק של 4.2 מיליון שקלים.

      המבקר צפוי לפרסם בחודש ינואר חלק נוסף של הדו"ח אשר יעסוק בפעילות 400 סיעות-בת וסיעות משולבות במסגרת מערכת הבחירות האמורה.

      שמח גם בפריימריז

      בדו"ח נפרד בחן לינדנשטראוס את התנהלות המועמדים בבחירות המקדימות (פריימריס) במפלגות השונות. המבקר הביע דאגה נוכח העובדה כי 40% מהמועמדים במפלגות השונות (379 בסה"כ) בחרו שלא לשתף עימו פעולה למרות פניות חוזרות ונשנות ולא מסרו דיווח כמתחייב: במפלגת "עלה ירוק" למשל לא מסר אף אחד מהמתמודדים דיווח, וכך גם במפלגה הערבית דע"ם ובמפלגת מימד. במפלגות הגדולות גילו כבוד מעט יותר גדול למשרד המבקר: בעבודה ובליכוד נרשם שיתוף פעולה בשיעור שבין 97 ל-98 אחוזים - ובמפלגות קדימה וש"ס נענו כל המועמדים לדרישה והגישו דו"חות למבקר.

      מבין 60% מהמועמדים שכן נבדקו, נמצאו 20 מועמדים שקיבלו תרומות אסורות (בסכום העולה על המקסימום המותר או מתאגיד שאינו מאושר). ביקורת קשה נוספת נמתחה על הנטייה בקרב מועמדים לנצל את מעמדם בגופים שונים הנתונים לפיקוח המבקר, ולדאוג להסעת עובדי הגוף בזמן שעות העבודה על מנת להצביע בבחירות - זאת בנוסף לשימוש במשאבי הארגון לקידום הקמפיין (טלפונים, מחשבים, לוחות מודעות וכו'). "זהו ניצול בלתי הוגן ומנוגד לחוק של משאבי גופים מבוקרים לטובת קידום עניינם של מועמדים בעלי קשרים, מעמד או השפעה בקרוב העובדים. בכוונתי להבא לשים דגש בבחינת הציות לכללים בתחום זה, שהפרתם עלולה להגיע אף כדי עבירה פלילית", כתב המבקר בדו"ח כשהוא ממליץ גם ליועץ המשפטי לממשלה להתייחס לעניין.

      כמו בדו"ח על הרשויות המקומיות, גם בבחירות המקדימות מצא המבקר טעם לפגם בניהול החשבונות של המועמדים השונים: דיווח חלקי, חוסר תיעוד של הוצאות והכנסות, אי-פתיחת חשבון בנק ייעודי כמתחייב בחוק ואי כיסוי גרעון הם רק חלק מהליקויים אותם מונה המבקר גם כאן.