הכפפת ענף התעופה לדרישות התחרות במשק עברה לפסים מעשיים. הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, החליטה היום לא לאשר את הסכמי מכירת הכרטיסים המתואמת ("קוד שייר") בין לחברות התעופה אוסטריאן איילרליינס, טאנדם-אאירו (מולדובה), אארוסויט (אוקראינה), לוט (פולין) ובולגריין איירליינס וכן הסכם מסחרי עם אייר אינדיה.
משמעות ההחלטה היא שאל על נדרשת לבטל את ההסכמים שלא קיבלו אישור, עד ל-24 באוקטובר או לחלופין לשנות אותם ולהגיש בקשה מחודשת למתן פטור.
מנגד, הממונה החליטה לתת פטור לחמישה הסכמי קוד-שייר של אל על עם חברות התעופה של תאילנד (תאי), צ'כיה (צ'ק איירליינס), שויץ (סויס) וספרד (איבריה) ועם חברת אמריקן איירליינס.
הסכמי קוד-שייר ננוספים, שמשכו על ידי אל על בטרם התקבלה החלטה לגביהם הם עם החברות Korean Airlines, Tarom, Belavia -Belarusian Airlines, Brussels Airlines ו-South African Airways. הסכם קוד-שייר נוסף בין אל על ל-Airchina הוגש לקבלת פטור וטרם התקבלה החלטה לגביו.
בעקבות הרפורמה להגברת התחרות בענף התעופה שהובילה קן, בוטלה ההחרגה הגורפת של הסכמים בין חברות תעופה מתחולתו של חוק ההגבלים העסקיים, בא לקצו עידן החסינות של ענף התעופה מפני פיקוח תחרותי ולממונה ניתנה סמכות את השפעתם של הסכמי קוד שייר על התחרות והצרכנים.
כתוצאה מכך, הביאה אל על את ההסכמים בפני הממונה בבקשה לקבלת פטור מאחר שלא עמדו בתנאי פטור הסוג להסדרים בין מובילים באוויר. פטור הסוג שהותקן מבחין בין הסכמים שאינם פוגעים בתחרות ועל כן אינם טעונים אישור, ביניהם הסכמים הנוגעים לתחזוקה טכנית לבין הסכמים מסחריים, דוגמת הסכמי הקוד-שייר, הטעונים אישור מכיוון שהם עלולים לפגוע בתחרות.
החלטת הממונה מבוססת הן על בחינת תוכנם של הסכמי שיתוף הפעולה בין המובילים באוויר והן על ניתוח כלכלי תחרותי. תהליך הבדיקה נסמך על בסיסי נתונים מקיפים שנדרשו מאל על, חברות תעופה זרות וגורמים נוספים בענף. המידע שעמד בבסיס ההחלטה כלל, בין היתר, סוג ההסכם ומאפייניו, מחירים, תדירויות ולוחות זמנים של טיסות, כמויות נוסעים בקווי התעופה, תשלומי העברה בין חברות תעופה, נתוני עמלות, הסכמים נוספים בקו, הסכמים בילטראליים בין המדינות, מידע על חסמי כניסה והתרחבות בקווי התעופה השונים, נתחי שוק ומדדים תפעוליים שונים במספר רב של יעדי טיסה מישראל ואליה.
חלק מהסכמי הקוד שייר מביאים לפגיעה בתחרות
כל אחד מההסכמים לעיל שלגביו ניתנה החלטה נבדק באופן פרטני לאור הנתונים שנתקבלו במטרה לבחון האם כתוצאה ממנו מתעורר חשש לפגיעה בתחרות באותו קו. בקווים כלליים, ניתן לומר כי בחלק מהקווים שבהם יש לאל על הסכם קוד שייר עם המתחרה היחיד בקו ובנוסף קיימים חסמים ממשיים לכניסתם של מתחרים נוספים או להרחבת הפעילות של השחקנים הקיימים, תרמו הסכמים אלו להלכה ולמעשה לפגיעה בתחרות. פגיעה המתבטאת, בין היתר, במחירים גבוהים הנגבים מן הצרכנים על ידי החברות הפועלות בקו ואל על ביניהן.
הממונה, רונית קן, ציינה כי "מהנתונים שבידי הרשות ועל סמך הניתוח התחרותי שנערך, ניכר כי חלק מהסכמי הקוד שייר מביאים לפגיעה בתחרות, ועל כן הוריתי על ביטולם. ממצאי הבדיקה מהווים עדות ישירה לחשיבות הרפורמה להגברת התחרות שיזמה הרשות ולתרומתה הרבה לרווחת הצרכנים." עוד ציינה הממונה כי "אין ספק היום שישנה חשיבות עצומה לעצם קיומה של ביקורת תחרותית על תחום
התעופה לאור השפעתו הניכרת של הענף על המשק ועל הצרכנים".
בחברת אל על הביעו אכזבה מהחלטתה של קן: "החברה סבורה שהיה מקום לאשר את כל הסכמי הקוד שייר ומאוכזבת מעמדת הממונה ביחס לאותם הסכמים שלא אושרו. עמדה זו אינה משרתת את אינטרס התחרות ואינה עומדת בקנה אחד עם עמדת רשויות התחרות בעולם ומגמת ההתקשרות בהסכמי קוד שייר ובריתות הקיימת בכל העולם.
"הפגיעה בהסכמים תפגע באופן משמעותי באפשרות הבחירה של הנוסע הישראלי לטיסות המשך וכן תקטין את מגוון החלופות העומדות בפני הנוסע באותם קווים בהם לא אושרו ההסכמים. כן תפגע ההחלטה בקשרי המסחר והתיירות של ישראל עם המדינות לגביהן לא אושרו הסכמי הקוד שייר, תעמיד בסכנה את המשך הפעילות התעופתית בחלק מקווי התעופה הבינלאומיים ותפגע בנוסע הישראלי. לכשיתקבלו הנימוקים אל על תלמד את החלטת הממונה ותדרוש מהרגולטור לפעול בנושא.
"רוב ההסכמים שלא אושרו נחתמו טרם הפרטת אל על כשעוד היתה חברה ממשלתית. העובדה שמדינת ישראל אינה מצליחה לשלב את אל על באף ברית תעופה עולמית, משאירה את אל על נחותה בתחרות עם תאגידים ובריתות ענק, הכוללים בתוכם 70% מחברות התעופה בעולם, בדגש על הגדולות בהן".