המשבר הכלכלי לא ניכר כמעט במשק הפלשתיני (הגדה המערבית), שבמחצית הראשונה של 2009 השתפרו האינדיקטורים הכלכליים שלו, בכללם הצמיחה, ההשקעות ורמת החיים, והוא עשוי לרשום ב-2009 צמיחה העולה על 7%. כך נכתב בדו"ח שהעבירה ישראל לוועידת המדינות התורמות, שתתכנס מחרתיים בניו יורק. הדו"ח הוכן על ידי משרד החוץ בשיתוף משרד הבטחון, משרד האוצר, משרד המשפטים, צה"ל ומתאם הפעולות בשטחים.
ברבע הראשון של 2009 עלה התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הפלשתיני ב-5.6% לעומת הרבע הראשון של 2008. לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, הצמיחה הכלכלית של הפלשתינים צפויה להגיע ל-7% בכל שנת 2009. יתר על כן, אם קצב הצמיחה שנרשם ברבע הראשון של השנה יימשך, עשויה הצמיחה להיות אף גבוהה יותר מההערכה האופטימית של קרן המטבע, נכתב בדו"ח.
על פי הדו"ח, הצמיחה הפלשתינית מתבטאת ב-2009 בפעילות ערה של הכלכלה, בכלל זה פתיחת קניון וקומפלקס קולנוע בשכם, היערכות להקמת העיר החדשה רוואבי ועלייה בפעילות בתי קפה ומסעדות. על פי נתונים שנמסרו מנציגי הפלשתינים לעמיתיהם הישראלים בדיונים משותפים, מאז 2008 עלו ההשקעות הזרות בגדה המערבית ב-600%, ככל הנראה בעקבות ועידות ההשקעה הבינלאומיות, שנערכו בבית לחם ובשכם ומשיפור המצב הבטחוני בשטח.
עלייה חדה נרשמה בצריכת המלט, שבמחצית הראשונה של 2009 עלתה ב-18% על הצריכה בכל שנת 2008, נתון שמשקף פעילות בנייה ערה.
שיעור כח העבודה מכלל האוכלוסיה הגיע ברבע הראשון של 2009 ל-43.6% לעומת 43.1% בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור האבטלה הממוצע ברבע הראשון של 2009 הגיע ל-20.7%, לעומת 20.9% בתקופה המקבילה ב-2008. עם זאת, לפי נתוני הבנק העולמי נרשמה האצה בקצב ירידת האבטלה ברבעון השני של 2009, ל-16%.
הסחר עם ישראל במחצית הראשונה של 2009 הסתכם ב-7.747 מיליארד שקל, לעומת כ-8.435 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2008, ירידה שנבעה מצמצום הרכישות הפלשתיניות מישראל. המכירות הפלשתיניות לישראל ברבע הראשון השנה גדלו ב-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב-147 מיליון דולר. הרכישות הפלשתיניות מישראל ירדו ב-9.5% ל-720 מליון דולר. במחצית הראשונה של 2009 עלה מספר המשאיות שהעבירו סחורה לישראל ב-41% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ללמעלה מ-229 אלף.
עליה גם במספר הפלשתינים המועסקים בישראל
מספר העובדים הפלשתינים בישראל וכאלה המועסקים על ידי ישראלים בגדה עלה ב-5% במחצית הראשונה של השנה. הודות לעליית היתרי עבודה לפלשתינים בחקלאות עלה מספר ימי העבודה של פלשתינים בישראל בתקופה זו ב-10.8%, לכ-6.150 מליון. כיום מועסקים בישראל ועל ידי ישראלים בגדה המערבית קרוב ל-50 אלף פלשתינים.
במטרה לשפר את המצב הכלכלי בשטחים נקטה ישראל מ-2008 שורת צעדים, בהם הגדלת מספר היתרי העבודה לפלשתינים בישראל בבניה ב-4,000. אושרו שהיות לילה של 5,000 עובדים פלשתינים, ומספר ההיתרים הכוללים שהיה לילית בישראל עומד על כ-4,566. סך היתרי העבודה בישראל עומד על 26 אלף עובדים פלשתינים.
צעדים נוספים שנקטה ישראל בחודשים האחרונים לשיפור המצב הכלכלי בשטחים כוללים את הרחבת היצוא הפלשתיני באמצעות הארכת שעות הפעילות של גשר אלנבי. הפלשתינים דיווחו לוועדה הכלכלית המשותפת, הישראלית פלשתינית, שהתכנסה בתחילת החודש בדרג שרים, כי המהלך הביא לחיסכון של 50-100 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה בתנועת סחורות (7.9%) ואנשים (1%) בגשר אלנבי, המיוחסת למשבר הכלכלי העולמי.
בתנועת התיירות לגדה המערבית נרשמה עלייה ב-2008, בכלל זה של 94% (למיליון תיירים) לבית לחם ושל 31% (לחצי מיליון תיירים) ליריחו. אולם במחצית הראשונה של 2009 נרשמה ירידה בתיירות, כנראה כחלק מהמשבר הכלכלי שפגע גם בתיירות.
שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לפלשתינים כולל גביית מכס על ידי הרשויות בישראל עבור יבוא פלשתיני מחו"ל (לא כולל מישראל). מסכום זה מקוזזים מידי חודש בהסכמה תשלומים שצריכה להעביר הרשות הפלשתינית עבור רכישות מחברות ישראליות המספקות שירותים ומוצרים דוגמת חשמל, מים, ביוב ורפואה. הגבייה הישראלית מהווה נדבך חשוב בהכנסות הרשות הפלשתינית, שאין לה עדיין מנגנון דומה.
בשנתיים שבין יולי 2007-2009 הופחתו תשלומים פלשתינים בכ-2.2 מיליארד שקל מסכום של 10.4 מיליארד שקל שנגבה כמכס. סך ההעברה לרשות הפלשתינית היה 8.2 מיליארד שקל, בכלל זה חובות מ-2006 שלא הועברו במועד. בשמונת החודשים הראשונים של 2009 הועברו לפלשתינים כ-2.8 מיליארד שקל.
בחודשים יוני ויולי 2009 נועדו נציגים מבנק ישראל עם עמיתיהם הפלשתינים לדון בשיתוף פעולה ליישום סטנדרטים בינלאומיים למניעת הלבנת הון ומימון לארגוני טרור. נדונו היבטים משפטיים ומנגנוני פיקוח על המערכת הבנקאית.
בפתח הדו"ח הבהירה ישראל, כי היא שותפה עם הרשות הפלשתינית והקהילה הבינלאומית במאמצים לשיפור המצב הכלכלי בשטחי הרשות הפלשתינית ותומכת במאמצי הקהילה הבינלאומית לפיתוח כלכלי פלשתיני. "פיתוח וחיזוק הכלכלה הפלשתינית ויכולת הבניה הפלשתינית הם אתגרים שחולקות הרשות הפלשתינית, הקהילה הבינלאומית וישראל", נכתב בדו"ח.