פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תושבי עזה מסרבים לצאת מהקופסא

      סדרה סורית, המתארת את החיים בשכונה סורית תחת משטר כיבוש צרפתי בשנות העשרים, משגעת את עזה: "זה בדיוק כמו החיים ברצועה!"

      בשעה 21:00 מדי ערב בחודש הרמדאן מוטל עוצר על רצועת עזה. ובכן, לא ממש עוצר כפוי אלא עוצר מרצון: תושבי הרצועה מסתגרים בבתיהם כדי לצפות בסדרה הסורית הפופולארית ביותר בעולם הערבי – "באב אל-חארה" (שער השכונה – נ.י). הסדרה, המשודרת זה הרמדאן השלישי מדי ערב בערוץ הלווין MBC, צברה קהל של מיליוני צופים ערבים אדוקים, לא רק בעזה אלא בכל מדינות המזרח התיכון: ממצרים עד לסוריה, מלבנון עד למדינות המפרץ הפרסי, מערב הסעודית עד לישראל.

      רבות כבר סופר על הסדרה הסורית, המתארת את קורות תושביה של שכונה בדמשק שהייתה תחת משטר כיבוש צרפתי בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. הסדרה, המשודרת מאז 2006 מדי חודש רמדאן מיד לאחר ארוחת שבירת הצום – ה"איפטאר" – מציגה את המסורת הערבית הישנה, את הערכים הבסיסיים של פעם, ומעוררת בצופיה – לא רק המבוגרים – געגוע ונוסטלגיה.

      השנה חשים תושבי רצועת עזה, המרותקים למסך מדי ערב, כי העונה החדשה של הסדרה ממש עוסקת בחייהם. העונה נתונים תושבי השכונה הסורית למצור צרפתי, ממש כמו תושבי הרצועה. תושבי השכונה הסורית גם מחליטים לפעול יחדיו נגד המצור, ממש כמו החמושים הפלסטינים בעזה. בסדרה אוסרים הצרפתים על תושבי השכונה להיכנס אליה ולצאת ממנה, ואף מונעים העברת סחורות – "ממש כמו שישראל עושה בעזה", אומרים ברצועה.

      רואים אותם ורואים אותנו

      "הסדרה מבטאת במדויק את המצב שלנו ברצועה", אומר בהתרגשות לוואלה! חדשות תושב רצועת עזה. "כל הלחץ והכאב שהעם הפלסטיני נמצא בו – מוצג גם בסדרה. בסדרה רואים איך הסורים מפתחים את דרך ה'התנגדות', ונאבקים בשלטון הצרפתי באינתיפאדה ממש כמו אצלנו. תושבי עזה אוהבים את הסדרה הזו כי היא דומה לחיים שלנו. אנחנו רואים את הסדרה, ורואים את החיים שלנו שם".

      ומה בכל זאת ההבדלים בין המצב בעזה לבין המצב לפני מאה שנה בדמשק? "ההבדל היחיד בין עזה לבין 'באב אל-חארה' הוא שהסדרה מדברת על אחדות חברתית טהורה ואילו הפילוג הפלסטיני השפיע קשות על חיי האנשים ועל הקשרים החברתיים שלהם", אמר תושב עזה לאתר "אל-ערבייה". תושב עזה נוסף אמר לוואלה! חדשות כי בניגוד לישראל, הצרפתים בסופו של דבר עוזבים את סוריה: "בסופו של דבר ישראל תיאלץ לעזוב את כל השטחים שכבשה. יש לנו סבלנות בלי סוף. אם היא לא תצא עוד עשר שנים, היא תצא עוד עשרים".

      עושים צחוק מהראיס

      אך לא רק בערוצי הלווין מוצאים הפלסטינים מפלט איכותי לערבי חודש הרדמאן. הטלוויזיה הפלסטינית, שהייתה ידועה כאחד הערוצים המשמימים ביותר, הפכה בשבועות האחרונים לפצצת רייטינג. הסיבה: תכנית הסאטירה הפוליטית "מולדת על הקצה" שצוחקת על הפוליטיקאים הפלסטינים ללא חשש. כן, אפילו על יו"ר הרשות בכבודו ובעצמו אבו מאזן.

      התכנית, שזוכה לנתוני צפייה חסרי תקדים ברשות הפלסטינית, הציגה באחד המערכונים את אבו מאזן כמי שעומד בראש ועידת פתח השביעית הנערכת עוד 500 שנה ונואם על המשא ומתן שהוא מנהל (עדיין!) עם ישראל. לפתע הוא נבהל משום שהוא אינו מוצא את אישור המעבר שהנפיקה לו ישראל. "ה'ראיס' צפה בתכנית וצחק מאד", סיפר מקורבו ומי שבאחרונה מונה לממונה על הטלוויזיה הפלסטינית, יאסר עבד רבו.

      שיא הרייטינג של התכנית נרשם השבוע כשיאסר עבד רבו בכבודו ובעצמו השתתף במערכון בתכנית. באחד המערכונים מקבל עבד רבו את פניו של נשיא ארה"ב ברק אובמה ברמאללה, המתלונן על כך שעמד במחסומים במשך 60 דקות. "לא איחרתם 60 דקות אלא איחרתם 60 שנה כדי להבין את הסבל שנגרם בגלל המחסומים והכיבוש", אומר לו עבד רבו. בתגובה עונה אובמה: "ד"ר סאיב עריקאת (חבר צוות המשא ומתן הפלסטיני – נ.י) לא סיפר לנו על הסבל מהמחסומים", ועבד רבו משיב: "גם לנו עריקאת לא מספר מה קורה במשא ומתן".

      ברשות הפלסטינית מדברים על כך שכניסתו של עבד רבו לתפקיד הממונה על הטלוויזיה הפלסטינית הביאה עימה משב רוח חדש ורענן של חופש ביטוי וחופש עיתונות. ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד, מקורבו של עבד רבו, אף אירח השבוע בלשכתו את כוכבי התכנית הסאטירית, המעוררת עניין רב בעולם הערבי, ושיבח אותם. אולם על אף חיבוק הדב מהממסד הפלסטיני מבהיר השחקן והתסריטאי עימאד פראג'ין כי היא אינה כפופה לצנזורה. וכמו הפוליטיקאים שהוא מחקה בתכנית הוא צוהל בפאתוס: "התכנית השיבה את אמון הציבור הפלסטיני בטלוויזיה הפלסטינית!".