חזקיהו עוצר את משיכת הדיווידנדים בבנקים

ארבעה מתוך חמשת הבנקים הגדולים (למעט דיסקונט, שכנראה יחצה את היעד ברבעון השלישי) הצליחו ברבעון השני לחצות את רף הלימות ההון הנדרש מהם בידי הפיקוח על הבנקים עד סוף 2009, היינו 12%. ואולם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, אינו מתכוון להספק בכך. ההוראה חדשה של הפיקוח היא שהבנקים ישמרו על יחס הלימות הון זה גם על פי יישום באזל 2.

יישום באזל 2 צפוי לגרוע מיחס הלימות ההון של רוב הבנקים בין 0.5% ל-1%.

לכן יהיה עליהם לשמור על יחס הלימות הון של יותר מ-12%, ובאופן מדויק יותר - 12.5%-13% (יחס הלימות הון הוא היחס שבין ההון העצמי של הבנק לבין הסיכון הגלום בתיק האשראי שלו, כשהיחס הוא מדד ליכולת ספיגת ההפסדים של הבנק).

המשמעות היא כי רוב הבנקים לא יוכלו לחלק דיווידנדים, אף שחצו את יעד הלימות ההון של 12% וחזרו לרווחיות.

כשיסיימו את ההליך הזה הקרוי "Icaap" יחל בפיקוח הליך שיבקר ויבחן את התוצאות ושקרוי "Srep". עד לסיום הליכים אלו, שאמורים להסתיים בסוף המחצית הראשונה של 2010, הבנקים לא רק שלא יוכלו לרדת מיחס הלימות הון של 12%, אלא הם אף ייאלצו להמשיך ולשפר את יחס הלימות ההון שלהם - כך שעם השלמת התהליכים והצגת יחס הלימות ההון החדש הם לא יירדו מ-12%.

בתוך כך העביר הפיקוח על הבנקים הוראה נוספת, המקלה עמם בנוגע לשיעבודים של ניירות ערך כנגד אשראי שהעמידו ושלא תפגע באטרקטיביות של מתן אשראי, במיוחד בכל הקשור לפעילות של לקוחות בתחום שוק ההון.

אלא שבישראל התגלתה בעיה טכנית בעניין זה, שכן בעוד על פי באזל 2 על הניירות עצמם להיות משועבדים, רוב הבנקים בישראל נוהגים לשעבד את החשבון כולו, שיכול לכלול כמה סוגים של ניירות ערך ושהלקוח יכול לפעול בו, למשוך נייר מסוג מסוים ולהחליפו בנייר אחר.

למרות זאת הפיקוח על הבנקים החליט להתיר לבנקים - בעקבות פניותיהם - להכיר בניירות ערך ככשירים להפחתת סיכון אשראי, גם אם השיעבוד הוא על הפיקדון כולו, וזאת אם הם יגדירו מראש תנאים איכותיים של ניירות הערך, בעיקר תנאים הקשורים בדירוג של הניירות.