אם פגשתם ברחובות תל אביב קשיש שאוחז בידו מטאטא, סביר להניח שמדובר בפועל ניקיון שמנוצל עד תום, שמעסיקיו עוברים על כל חוק אפשרי ובחסות העירייה.
"מנהל העבודה אוסף אותנו כל יום באותה נקודה ומפזר את המנקים במקומות שונים בעיר", מספר אחד מפועלי הניקיון.
"בסוף היום הוא משלם. במזומן. אני עובד הכל ב'שחור'. מי שרוצה יכול לקבל בתלוש, אבל כל החברים שלי עובדים ב'שחור'", אומר אחד מאותם פועלי ניקיון. חברו מוסיף: "אנחנו מקבלים 14-15 שקל בשעה ועובדים 6-7 שעות ביום. לפעמים המנהל מסכים שנעשה שתי משמרות עם הפסקה של שעה באמצע, אבל גם אז משלמים לנו אותו שכר. בדרך כלל אנחנו עובדים שישה ימים בשבוע, לפעמים גם בימי שישי ושבת. אנחנו מרוויחים 2,500 שקל בחודש, לפעמים פחות. בחודש שעבר הייתי חולה הרבה, אז לא עבדתי".
ולא משלמים לך על ימי מחלה?
"לא".
ואם אתה בחופש?
"לא. אם אני עובד, אני מקבל 90 שקל ביום".
שני עובדי הניקיון האלה הם לא היחידים. השבוע פורסם שתשעה מנהלים של חברות שמירה, חלקן מהגדולות ביותר בישראל, זומנו למשרד המשפטים כדי להשיב לממצאים על הפרה לכאורה של חוקי העבודה ופגיעה בזכויותיהם של המועסקים בהן. החברות מעסיקות יחד 35 אלף מאבטחים ושומרים - יותר משליש מכלל העובדים המועסקים בענף, אבל זה, מסתבר, אינו הענף היחיד המועד לפורענות.
עדויות מצולמות ומוקלטות שהצטברו במערכת TheMarker מציירות תמונה קשה: מנקי הרחובות בתל אביב המועסקים כעובדי קבלן, משתכרים לא פעם פחות משכר המינימום הקבוע בחוק ומקבלים את שכרם במלואו או בחלקו ב"שחור" - בלי רישום, בלי תלוש משכורת כנדרש ובלי שמופרשים עבורם כספים עבור זכויותיהם הסוציאליות.
בשבועות האחרונים ערך משרד החקירות "לקט מידע" בראשות אלי שדה, חקירה סמויה ברחבי העיר במהלכה רואיינו כמה פועלי ניקיון המועסקים אצל קבלנים שונים, שזכו במכרזי עיריית תל אביב לאספקת שירותי ניקיון בעיר. רוב המנקים הם עולים מחבר העמים, שאינם תושבי העיר ומגיעים מאשדוד, שדרות לוד וערי פריפריה נוספות. בשלושה מקרים לפחות מדובר בעובדים בני 70 ומעלה.
קשישים ומנוצלים
מעדות המנקים, שחלקם מועסק כבר שנים רבות, עולה כי עבור יום עבודה של 6-7 שעות הם מקבלים כ-90-100 שקל, שהם כ-14-15 שקל לשעה, הרבה פחות משכר המינימום - כ-20.70 שקל לשעה. המשכורות הממוצעות של המנקים מגיעות לכ-2,500 שקל בלבד - זאת עבור עבודה יומית במשך שישה ימים בשבוע.
במקרה אחד העיד פועל הניקיון כי הוא מקבל את שכרו ב-18 לכל חודש, גם זאת בניגוד לחוק הקובע כי עובד יקבל את משכורתו עד ה-1 בכל חודש ובכל מקרה לא יאוחר מה-9 בכל חודש. כמעט מיותר לציין שמשכורתם אינה כוללת הפרשות לביטוח לאומי, מס הכנסה או קרן פנסיה. הם אינם זכאים לתשלום עבור ימי חופש או מחלה ולא נהנים משאר הזכויות הבסיסיות של כל עובד שכיר בישראל.
פועלי הניקיון סיפרו כי התשלום ב"שחור" ניתן להם בהסכמה ומאפשר להם לגבות מהביטוח הלאומי כספים נוספים - השלמת הכנסה וקצבאות זיקנה - להם הם זכאים מכיוון שאין דיווח על מלוא הכנסותיהם לרשויות המס ולביטוח הלאומי.
מסתבר שהחברות המעסיקות את העובדים מוכרות היטב לעירייה ולגורמים אחרים. רוב פועלי הניקיון סרבו למסור את שם החברה שמעסיקה אותם, אולם במספר מקרים דיווחו כי הם עובדים עבור החברות נאות דורית וקפלן את לוי. נגד האחרונה תלויות ועומדות לא פחות משש תביעות לשכר עבודה שנפתחו באחרונה בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ.
מעיריית תל אביב יפו נמסר כי חברת קפלן את לוי נמצאת במעקב על ידה, לאחר שבעבר כבר הופסקה ההתקשרות עמה על רקע דומה. כמו כן, בעירייה התקבלה תלונה אחת אודות חברת נאות דורית. "הקבלן ננזף ואם לא יעמוד בהסכמים תופסק ההתקשרות עימו", נכתב בתגובת העירייה. תגובה זו לא ממש עוזרת למאות הפועלים שמשתכרים משכורות דחק בניגוד לחוק.
"מה שהם עושים זו הבעיה שלהם"
בניקיון המרחב הציבורי בתל אביב פועלות שש חברות קבלן על פי מכרזים התקפים לשנה עם אופציה להארכה בשנתיים. המחיר המשולם לחברות הקבלן, אומרים בעיריית תל אביב, מגלם בתוכו את כל הזכויות המגיעות למועסקים על ידן על פי החוק. בחוזה עליו חתומים קבלני הניקיון מול העיריה מצוין במפורש כי עליהם להתחייב לשלם לעובדים שכר שלא יפחת משכר המינימום ובתוספת כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים על פי חוקי העבודה לרבות דמי נסיעה, תשלום עבור עבודה בשבתות ובחגים ועבור שעות נוספות.
יתר על כן, העירייה מחייבת את הקבלנים בחוזה להפריש למנקים כספים עבור פנסיה החל מיומם הראשון בעבודה, וזאת לפנים משורת הדין. ואולם, מלים לחוד ומעשים לחוד: למרות הדרישות המפורשות, תחת אפה של העירייה מנוצלים עובדי הקבלן שלה עד תום.
להגנתה טוענת העירייה כי במסגרת אחריותה לזכויות המועסקים דרך חברות קבלן, היא פועלת בכמה דרכים: נקבע מחיר סף עבור המכרזים, שמבטיח לכאורה כי המחירים שיוגשו על ידי חברות הקבלן ישקפו את העלות הריאלית והאמיתית של המועסקים, כולל כל הזכויות המגיעות להם כחוק; הוקם מנגנון המבקר את ההתנהלות החשבונאית ומאפשר לעירייה לקבל מחברות הקבלן את הדו"חות הכספיים ולוודא שאכן משולם לעובדים שכר בהתאם לכתוב במכרז; נקבעו מנגנונים משפטיים באמצעותם ניתן לפעול נגד חברות שלא ממלאות אחר תנאי המכרז, כולל מתן קנסות והפסקת ההתקשרות עימן. כמו כן, העירייה אינה מאפשרת לקבלן שהורשע על ידי משרד התמ"ת בעבירה על זכויות העובדים, לגשת למכרזיה ופוסלת ספקים שלא משלמים לעובדיהם שכר הוגן.
הכל טוב ויפה, אבל ספק אם העירייה באמת עוקבת אחר הזכיינים; הרי אם הייתה עוקבת הייתה מגלה בקלות מה קורה מתחת לאפה. הזכיינים מצידם טוענים כי אינם מכירים את הממצאים וכי זו בכלל לא הבעיה שלהם. לטענתם, הם מעסיקים קבלני משנה שעל פי החוזים עמם חייבים לשלם למנקים את מלוא שכרם כחוק, ומתקיים מעקב אחר התשלומים באמצעות תלושי שכר שמועברים אליהם מדי חודש לביקורת.
אבי לוי, הבעלים והמנכ"ל של חברת קפלן את לוי, אמר בתגובה לעדויות: "אני לא מכיר את הדברים האלה. כל אדם שמקבל תלוש שכר ממני, וזה ניתן לבדיקה, מקבל את כל הזכויות. נכון שאני מחזיק הרבה עובדים דרך קבלני משנה וכאן יש בעיה. אני עושה הסכם עם קבלן משנה, משלם לו X שקלים והוא עושה עם זה מה שהוא רוצה. אני מחתים את קבלני המשנה שהם אחראים לשלם את השכר על פי חוק - מה שהם עושים זו הבעיה שלהם. לא חשוב לי אם קבלן המשנה עומד בחוזה או לא, כי העובדים עצמם רוצים לעבוד בצורה כזאת".
אחריות פלילית לעירייה
עו"ד קובי גרשון, סמנכ"ל חברת נאות דורית: "אין לי עובדים בתל אביב - רק קבלן משנה שמספק לי פועלים. יש לי תלושי משכורת שהוא משלם לעובדים, שמראים שמשולם להם כל מה שצריך. אני לא יודע על מה אתה מדבר. יכול להיות שאתה טועה בין הקבלנים. בחוזה שקבלן המשנה חותם מולי כתוב במפורש שהוא צריך לשלם לעובדים את שכרם כחוק. הטענות מופרכות. אלה כנראה עובדים שפיטרו אותם ומספרים סיפורים. ואם הוא משלם להם בשחור כי זה מה שהם מבקשים? אם הוא עובר על החוק מה אני יכול לעשות? שילכו להתלונן במשטרה. לא חושב שתפקידי ללכת לבדוק מה האדם עושה. אולי אני צריך ללכת גם לבנק שלהם ולבדוק שהם הפקידו את הצ'ק?"
לדברי עו"ד ענת קנת, מומחית בדיני עבודה ממשרד ליפא מאיר ושות', שני הצדדים אינם יכולים להתחמק מאחריות. קנת: "אי תשלום שכר מינימום ואי רישום מלא של שעות העבודה וגובה התשלום בגינן הם עבירה פלילית. בהתאם לחוק שכר מינימום, במקרה שבו הועסק עובד אצל קבלן כוח אדם ולא שולם לו שכר מינימום, הרי שגם המעסיק בפועל, דהיינו העירייה, אחראי לתשלום ונושא באחריות פלילית. בנוסף, מנהלים שהתקשרו עם קבלן כוח האדם שעבר על החוק, אחראים באופן אישי באחריות פלילית אלא אם הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם והם נקטו בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירת החוק".
קנת הוסיפה: "העירייה אינה יכולה להתחמק מחובותיה בכל הנוגע לעובדים המועסקים בחצרה, גם אם הם לא עובדים ישירות אצלה. אם העירייה תידרש לתת מענה לשאלה מדוע קבלני כוח אדם מטעמה מעסיקים עובדים בתנאים שאינם עומדים בחוקי העבודה, היא לא תוכל להתחמק מאחריות. להבדיל מחקיקה שחלה על משרדים ממשלתיים בעניין שמירת זכויות עובדים, הרי שעל העירייה אין חקיקה מפורשת כזו בתחום המכרזים. עם זאת, חלק מבתי המשפט סברו כי יש להחיל גם על העיריות את הכללים האמורים, מפאת היותן גוף ציבורי".