בכל שנה עולה שוב השאלה של תקציבי האיזון של הרשויות המקומיות, אך זו אינה רק שאלה תקציבית, אלא חלק ממארג היסטורי היוצר אפקט של שליטה ברוב רובה של האוכלוסייה מחוץ לגוש דן. ברשויות המקומיות דורשים מהמדינה להשיב להן לפחות שלושה מיליארד שקלים מתוך שבעה מיליארד, שלטענתן נלקחו מהן בשש השנים האחרונות. לפי שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי, קרוב ל-150 רשויות מקומיות עומדות לקרוס תוך שבועות רק בגלל הגזירות והקיצוצים הציניים של הממשלה. החברה בישראל חסרה את הממד הסולידרי ואת האחווה שאמורה לחבר בין המאבק של המוכפפים, וכך מיד לאחר הודעת השביתה של הרשויות המקומיות, יכולנו מיד לשמוע על העתירה לבג"ץ של יושבת ראש הנהגת ההורים הארצית נגד השבתת מוסדות החינוך. בנוסף, שמענו על הרשויות מקומיות והערים גדולות שלא קיימו את צעדי השביתה והפרו את העמידה המשותפת כנגד המדינה. כך הצליח הממסד לייצר מדיניות של הפרד ומשול. כך שוב לא יכולנו לחזות בהתארגנות רחבה כנגד בעלי ההון והאליטות שמרוויחים מהרשויות המוחלשות ועובדיהן חסרי הזכויות.
הפרדוקס המקומי
בנייר מדיניות שפורסם השנה במכון ון-ליר בירושלים "שינוי שטחי שיפוט: האמנם סיפור כלכלי" (לירון אזולאי, גלית אליאסי-וידרמן וורדית דמרי-מדר) עולה כי בשנות השמונים, עקב רפורמות ושינויים במדיניות הממשלתית השתנה היחס בין שני המרכיבים הראשים של תקציב הרשויות המקומיות: ההכנסות המועברות אליהן מפוטנציאל הכנסתן העצמית. הרשויות נאלצות לעבוד בפרדוקס - מצד אחד הן מחויבות לספק שירותים לתושביהן כחלק מחקיקה ראשית, אך מידת השתתפותה של הממשלה במימון השירותים האלה לא הוסדרה בשום חקיקה ראשית או משנית; היא נקבעת מדי שנה בחוק תקציב. בעקבות הרפורמות נאלצו רשויות מקומיות שעד אז הסתמכו בעיקר על המדינה למצוא להן מקורות מימון אחרים. הרשויות נקלעו לחוסר יציבות תקציבית בשל האי-ודאות בדבר גובה המימון שיקבלו. מקצתן מצאו תקציבים חלופיים, אך רשויות מוחלשות רבות נקלעו למשברים תקציביים חמורים. ראשי רשויות בעיקר בפריפריה התחילו להיאבק על תקציבי איזון שלא היה בהם את היכולת לאזן את התקציב המוניציפאלי. החיפוש אחר פתרונות ומקורות הכנסה נוספים הביא למחשבה מחודשת על חלוקה מחדש של משאבי הקרקע העומדים לרשות הרשויות המקומיות. כך העיסוק בגבולות המוניציפאליים ובחלוקת העושר על אדמות אלו החל לתפוס תאוצה.
אף אחד לא מדבר על צדק חלוקתי
מדוע המדינה מבקשת לקצץ בתקציבן של מאות רשויות מקומיות? התשובה על כך מורכבת ממספר סיבות, אחת מהן תהיה הפיכת אזרחי הרשויות המקומיות לאוכלוסיות מוחלשות. בתהליך ההחלשה הממשלה תוכל הן לקבל אוכלוסיות שלא דורשות את הזכויות שלהן והן אוכלוסיות שלא יתמודדו ויפרו את הסטטוס קוו של הסדר החברתי הנוכחי של הדיכוי וההחלשה. סיבה נוספת תהיה השאלה האתנו-לאומית: מי יושב מבחוץ לגוש דן? מלבד המועצות האזוריות הכוללות מספר מועט של תושבים על מספר גדול של משאבים, בתוך הפריפריה החברתית נמצא את עיירות הפיתוח, הכפרים הערבים ולאלו אין עדיפות בהיעדר חשיבה על צדק חלוקתי ומתקן בתוך ישראל.