"לבחון מודל חדש לפיקוח על השוק הפיננסי"

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, קורא לשקול שינוי המצב הנוכחי בו שלושה גופים שונים מנהלים את הפיקוח במקביל. על פי ההערכות בבנק ישראל תומכים בביטול הפיקוח על שוק ההון באוצר

אורה קורן
16/09/2009

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, תומך בבחינת חלופות לפיקוח על שוק ההון, ובעיקר על הגופים המוסדיים. לדבריו, בעוד שכיום מתנהל הפיקוח בשלושה מוקדים - בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך - ייתכן שעדיף לעבור למודל שבו יש רק גוף פיקוח אחד או שניים, כפי שקיים בעולם המערבי.

גבאי, המרכז בין השאר את הנושאים הכלכליים במשרד ראש הממשלה, אמר ל-TheMarker: "כחלק מלקחי המשבר, נצטרך להתייחס בישראל לפיקוח על המוסדיים בשוק ההון. גלי ההדף עוד לא שככו, ויהיה נכון להסיק מסקנות רק לאחר שהאבק ישקע.

"בעניין זה מדובר למעשה בעבודת המשך לוועדת בכר והשלמה טבעית של עבודתה. בין יתר הדברים תיבחן בוודאי שאלת הפיקוח על השוק הפיננסי. פיקוח זה פזור כיום בשלוש רשויות שונות. זה אינו בהכרח המודל הייחודי האפשרי וקיימים מודלים אחרים בעולם, בהם יש שני גופי פיקוח ואפילו גוף פיקוח אחד".

מקורבים לבנק ישראל ציינו בעבר כי בבנק נוטים לתמוך בביטול הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר ובהשארתו בבנק המרכזי וברשות ניירות ערך. עם זאת, קיימת גם אפשרות של הקמת גוף פיקוח אחד - כמו בבריטניה. הפיקוח הבריטי אמנם לא הוכיח יעילות במשבר הנוכחי, אך יש גורמים התומכים באימוצו בישראל.

אחת הבעיות הקשות שהתבררו במשבר הכלכלי בשוק ההון הישראלי היא השקעת הגופים המוסדיים באג"ח של חברות מבלי לקבל בטוחות במניות, דוגמת אלה שקיבלו הבנקים שהשתתפו באותן הנפקות אג"ח. ההפסדים שנגרמו למוסדיים במשבר גרמו לכך שהממשלה נאלצה לפרוש רשת ביטחון לחוסכים מבוגרים.

ההערכות היו שהגופים המוסדיים יפיקו לקחים ובהנפקות החדשות ידרשו בטוחות במניות. ואולם, ברוב הנפקות האג"ח שהתרחשו בחודשים האחרונים הדבר לא קרה.

במשרדי ראש הממשלה והאוצר ובבנק ישראל עוקבים אחר התנהלות ההשקעות החדשות של הגופים המוסדיים, אך בינתיים דבקים בגישה, לפיה יש לדחות את הפקת בלקחים מהמשבר עד אחרי שיסתיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully