תרומה עם תכלית

מסתבר שלכל דבר בחיים יש עונה. לצד שינויי מזג האוויר או עונת האלרגיות, נדמה שתקופת החגים היא ללא ספק עונה של נתינה. או אז הפער צורם מתמיד, בין אלו ששוברים את הראש אצל איזה צד עושים השנה, לבין אלו שפשוט נותרים בצד. העמותות מרימות ראש, המרכולים מתמלאים מתנדבים נושאי ארגזים, ו"כל ישראל אחים", לפחות עד אחרי החגים. אהרון כהן, מנכ"ל עמותת "תכלית" המסייעת לשכבות מוחלשות מכל הארץ, לא מפספס את אווירת הנדיבות. "עם ישראל הוא עם נהדר כל השנה, אבל בעיקר בערבי חג", אומר כהן, "הוא שומע את המצוקה ורוצה לעזור, בעיקר באמצעות תרומת סלי מזון ואימוץ משפחות".

עמותת "תכלית" הוקמה לפני 11 שנה על ידי אורי אריאלי, (מבעלי משרד הפרסום אריאלי) חיים ממן, וכהן, איש עסקים לשעבר שחיפש לעסוק בנתינה. "עברתי תהליך חזרה ליהדות" מתאר כהן "רציתי לתת יותר, אתה כל יום נחשף למצוקות וזה הולך ותופח".

מול מה אתם עומדים?

"הנתונים מדברים על שמונה מאות אלף ילדים, שזה מליון וחצי משפחות החיות מתחת לקו העוני. במרבית המקרים ההורים לא עובדים או מרווחים שכר מינימום, והחובות תופחים. רק השבוע, בשכונה שלי, בעל המכולת הוציא צו עיקול על רכב של שכן שלא היה לו איך לשלם. פה בהקפה, שם הלוואה, אנשים מסתבכים ונופלים". עמותת "תכלית" לא נכנסת לתמונה על מנת להרים ולשקם, אלא בעיקר כדי לכבות את השריפה. "זה נכון שצריך לטפל בבעיה מן היסוד אבל אנחנו לא יכולים לפתור את כול הבעיות, את החינוך הכלכלי נשאיר לממשלה. יש אנשים הנשאבים למצב לא באשמתם, קריסה, נכות, והם בתקופת שפשוט צריך לעזור. אני רואה בתפקיד העמותות כמו מד"א. אם יש פצוע בדרך, גם אם הוא נפצע באשמתו כי הוא נכנס לשטחים למשל, מד"א יגיעו לעזור".

"תכלית" מגיעה לעזור כל השנה, אבל כאמור, עם דגש על "העונה החמה" של החגים. מרבית הסיוע שלהם ניתן באמצעות חלוקת תווי מזון למשפחות ויש לנו גם כמה מיזמים ייחודיים. "אחד מהם הוא פרויקט 'סועדים באהבה'", מספר כהן, "בו יצרנו קשר עם מסעדות בבקשה שיעבירו מנות לנזקקים או יארחו אותם במסעדה, כמובן ללא תשלום. הרעיון הוא שאדם שרשום אצלנו, יוכל להתקשר, אנו מחברים אותו למסעדה סמוכה למקום מגוריו, והוא לוקח את האוכל או מתארח. פרויקט נוסף, שהוא אחד המצליחים, הוא פרויקט הסעות לבתי חולים. מדובר במערך של כ-1000 מתנדבים המבצעים הסעות של נזקקים לבתי החולים בכול רחבי הארץ. יש לנו מתנדבים מכל הקשת החברתית, החל משופט עליון ועד נהג משאית שמסיים משמרת ובמקום לחזור הביתה מתגייס להביא או להחזיר חולים".

אבל אם נשוב לאווירת החג, אחד המיזמים שתופסים תאוצה בימים אלה, לקראת ראש השנה, הוא אימוץ המשפחות. "האימוץ הוא מגוון", מפרט כהן "הוא יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות רכישת סל מזון למשפחה ועד אירוח אישי".

דוגמאות מהשטח?

"ישנם הרבה אנשים המעדיפים לתרום ישירות למשפחה הנזקקת ולא לתת כסף דרך העמותה. נכון שיש את העסוקים שלא רוצים לפגוש את העוני, ואומרים לי "קח ממני את הכסף ותארגן ארוחה", אבל תופתעי שיש לא מעט משפחות שנהנות מהנתינה בפועל. הם מקבלים מהמוקד שלנו משפחה נזקקת, כאשר אנחנו מנסים להתאים בין המשפחות מבחינת כשרות וכדומה והקשר יוצא לדרך. הם הולכים עם המשפחה לקנות סל מזון, היו מקרים שמשפחה המאמצת סידרה למשפחה השנייה את הבית, העניקו מחשבים ונוצרו קשרים עד היום. הנתינה היא מגוונת. גם רכישת סל חד פעמי למשפחה הוא אימוץ מבחינתנו, בשאיפה שהנתינה תמשך כל השנה. ההיבט של האירוח יותר מורכב ומסובך, על פי רב החיבוק הוא במובן של אוכל".

מה מאפיין את המשפחות המאמצות?

"לרב מדובר במשפחות ממעמד בינוני, נשואים פלוס ילדים שרוצים לתת. הם בסביבות גיל 40, כבר עלו על הדרך, התבססו ורוצים לעזור לזולת. הם לא מרגישים בנוח שהם עורכים קניות לעצמם, בתי מלון וחו"ל. הם מתקשרים למוקד ומבקשים לתרום, או באופן חד פעמי או לאורך כל השנה. הייתה לנו תורמת שראתה אייטם על בעל מפעל דגלים שפשט את הרגל. בדיוק השתחררו לה 10,000 ש' והיא התקשרה וביקשה לרכוש עבורו הכל לחג, כי המקרה נגע לליבה. הנתרמים מספרים לנו אחר כך סיפורים מרגשים".

כהן מעיד שיותר ויותר אנשים מעדיפים את הדרך הישירה. הם מבקשים כתובת, טלפון, מתקשרים לשאול מה המשפחה זקוקה ומניחים את הסל בעצמם. ובכל זאת, למרות ההתגייסות הוא מתקשה לדבר במונחי הצלחה. "השאלה במה נמדדת הצלחה?" הוא תוהה "אם המשפחה הייתה יוצאת מהמשבר זו הייתה הצלחה. היעד שלנו היה לתת מענה, הסעה, סל מזון, סל לשבת, לחג, שלא ישאירו אותם לבד. סה"כ זו הצלחה אבל לצערנו תמיד יש מקום ליותר".

או כנסו לאתר עמותת תכלית www.tachlit.org