חברת קולוויז'ן, שמנהלת את אחת מרשתות הפורנו הגדולות באינטרנט ושנהנית מהכנסות בהיקף מוערך של 100 מיליון דולר בשנה, בוחנת אפשרות להנפיק מניות בבורסה בחו"ל. ל-TheMarker נודע כי נציגי החברה נפגשו באחרונה עם חברות חיתום - כנראה חתמים מקומיים המשתפים פעולה עם חברות חיתום זרות - כדי לגבש תוכנית להנפקת החברה באחת מבורסות העולם.
ההערכות הן שלחברה יהיה קשה להנפיק בבורסות בארה"ב בשל מעמדה הבעייתי של תעשיית הפורנו בעיני המשקיעים והרשויות. זו כנראה גם הסיבה שהחברה ויתרה על הבורסה בתל אביב. אופציה סבירה יותר היא הבורסות בלונדון, שנהפכו בשנים האחרונות למקום מקלט להנפקות של חברות הנחשבות בעייתיות תדמיתית ומוסרית, למשל מתחום ההימורים.
קולוויז'ן, המוגדרת כחברת שירותי תמיכה ואחזקה באינטרנט, נמצאת בבעלות היזם הוותיק מולי ליטבק (98.5%). בשאר המניות מחזיק ד"ר רפי אלדור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. אלדור קיבל את המניות בתמורה לייעוץ כלכלי שהוא מעניק לחברה.
קולוויז'ן מנהלת עשרות אתרי פורנו ומפתחת פלטפורמות טכנולוגיות להצגת תוכני וידיאו באתרי סקס. האתרים כוללים שידור חי של תכנים בעלי אופי מיני ושיחות און-ליין בתשלום המתקיימות דרך שירות בצ'ט ייחודי באתר. מלבד השימוש העיקרי בווידאו-צ'ט כאמצעי לשיחות סקס, הוא משמש באתרים אחרים לייעוץ עסקי, אסטרולוגי ואחר על ידי מומחים מתחומים שונים.
אף שהאתרים עצמם כנראה אינם בבעלותה, קולוויז'ן מקבלת שיעור ניכר מההכנסות בעבור הפעלתם ופיתוח הטכנולוגיות האינטרנטיות בהם. החברה פעלה בעבר תחת השם "נטמץ'".
אתרי החברה פועלים על גבי שרתים שנמצאים לרוב מחוץ לישראל, והגישה אליהם מישראל אף חסומה ברוב המקרים. עם זאת, פעילות החברה מתבצעת מהקומה ה-23 במגדל המוזיאון בתל אביב. שם גם שוכנת חברת ספליטארט העוסקת באמנות ונמצאת בבעלות משותפת של ליטבק ואחותו הכלכלנית, ד"ר ענת לוי. החברה מעסיקה כ-140 עובדים, רובם בתחומי התכנות ובניית האתרים.
פעילותה של קולוויז'ן קשורה בפעילותה של קבוצת סובוניטו השקעות, שנתבעה ב-2005 בידי רשות הסחר האמריקאית בגין עבירה על חוק הספאם. סובוניטו, הרשומה בלימסול שבקפריסין, מחזיקה בחלק גדול מאתרי האינטרנט שמנהלת קולוויז'ן.
קולווויז'ן מקבלת ייצוג משפטי וייעוץ מאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ואנשיו דואגים להתאים את פעילות אתרי האינטרנט שעמם עובדת קולוויז'ן לחוקי המדינות שמהן הם פועלים.
ליטבק נחשף בעבר לציבור המשקיעים כשהקים את חברת האינטרנט טרגטמץ' והנפיק אותה בבורסה ב-2000. טרגטמץ', שהחזיקה בכמה אתרי אינטרנט מסוגים שונים, ובהם אתרי תיירות והיכרויות, נמחקה לבסוף מהמסחר שלוש שנים בלבד לאחר שהונפקה. כמו חברות אינטרנט רבות באותה תקופה רשמה החברה הפסדים, ומחירי מניותיה ירדו עד שליטבק ואחותו ענת לוי החליטו לרכוש אותה חזרה.
ב-99, רגע לפני הנפקתה של טרגטמץ', טענה לורה זיו, עורכת של אתר היכרויות שהיה בבעלות החברה, כי ליטבק דרש ממנה לערוך אתר סקס בשם FantasyMatch.com. ליטבק הכחיש אז כל קשר בין האתרים. בין אלו שהשקיעו אז בטרגטמץ' ניתן למצוא את פרופ' יעקב נאמן, שמשמש כיום כשר המשפטים, ואת ליאורה מרידור, אשתו של דן מרידור, שמשמש כיום כסגן ראש הממשלה וכשר לענייני מודיעין.
מקולוויז'ן נמסר: "החברה אינה הולכת להנפקה בעתיד הנראה לעין. מעבר לזה החברה אינה מעוניינת לשתף פעולה ולמסור מידע מסוג כלשהו. רוב פעילות האתרים, הכוללת שיווק, חיוב ועבודה מול לקוחות וספקים, מתבצעת על ידי החברה המחזיקה בבעלות על האתרים, ונמצאת בחו"ל. בישראל מתבצעים המחקר, הפיתוח ותחזוקת האתרים".
חברת היי-טק לכל דבר
מי שמצפה למצוא במשרדי קולוויז'ן בקומה ה-23 במגדל המוזיאון מקום הולל עם בנות רבות המתהלכות בעירום, יתאכזב. "הכל מתנהל שם כחברת היי-טק לכל דבר", סיפר עובד לשעבר. "המערכות הן ברמה של בנקים. הן גובות כסף בזמן אמת. כל דקה שיש תקלה, לא נכנס כסף. כל הזמן מסתכלים על המוניטור ובודקים כמה כסף נכנס. כשעבדתי שם הייתי בהלם מכמות הכסף שעוברת בכל דקה ודקה. לפעמים מעירים עובדים ב-2 בלילה כדי לתקן בדחיפות תקלה כדי שלא יהיו הפסדים".
מלבד שיחות הצ'ט והחומר הקנוי שבאתרים, יש לקולוויז'ן גם הפקות עצמאיות. "מדי פעם החברה עושה בעצמה הפקות. לפני כמה זמן היא העבירה באתרים שלה שידורים חיים מכל מיני ברים בתאילנד שכללו פעילות מינית", סיפר אחד מעובדי החברה. בקולוויז'ן לא מקבלים כרטיסי אשראי מישראל, והגישה מהמדינה למרבית אתרי החברה חסומה אף היא.
לב המערכת של קולוויז'ן הוא הצ'ט, שבו לקוח יכול לצפות במבחר נשים וגברים המתערטלים מול המצלמה ונענים לבקשות שהוא מעביר להם. כדי להשתמש בצ'ט צריך הלקוח לקנות באמצעות כרטיס האשראי שלו כסף וירטואלי. הכסף הווירטואלי שקנה הלקוח נשמר לו בחשבון אישי שנמצא באתרים של קולוויז'ן, כך הוא יכול לגלוש ברשת האתרים של החברה, לצפות בסרטים ובעיקר להשתתף בצ'טים השונים.
כדי לפתות לקוח משתמשים המפעילים בבאנרים, סרטונים ובעיקר בחלונות קופצים שמנסים לדבר עמו. עובד שעבד בקולוויז'ן סיפר כי "הצ'טים הקופצים מופעלים ממשרדים אחרים של החברה, הנמצאים במרחק כמה רחובות מהמשרדים הראשיים שבמגדל המוזיאון. שם יושבים כמה עובדים שתפקידם הוא לפטפט עם לקוחות שנכנסים לאתר ועדיין לא משתמשים בווידיאו-צ'ט הראשי הפועל בתשלום. העובדים מנסים ליצור שיחה ראשונית כדי לגרום ללקוח להיכנס לווידיאו-צ'ט. גברים שעובדים שם מציגים את עצמם כבנות, כי זה עדיין ללא מצלמה ורק ניסיון למשוך את הלקוח לדבר האמיתי".
כשמגיע הלקוח לצ'ט האמיתי הכולל מצלמת וידיאו הוא נתקל בתמונות של מגוון בנים ובנות המעוניינים לנהל אתו שיחת מצלמה. הוא יכול סתם לצפות בהם, אך הוא יכול גם לבקש מהם לעשות דברים כמו להוריד בגדים ובקשות אינטימיות אחרות. ברגע שלקוח החל בשיחה כזו, הכסף מתחיל לרדת לו מהחשבון הווירטואלי. המטרה תהיה לגרום לו להישאר שם כמה שיותר זמן.
מרבית הנחשפים מול המצלמה ומשוחחים עם הלקוחות ונענים לבקשותיהם, אינם עובדי קולוויז'ן. הם משתמשים אחרים של החברה שפתחו חשבון כדי לעשות כסף כשהם נמצאים בצד השני של הצ'ט. הם ינסו לפתות את הלקוחות ולהאריך אתם בשיחה, כשעשרות אחוזים מהכסף שנכנס מהם לקולוויז'ן יועבר להם לחשבון שפתחו דרך שירות הלקוחות של החברה הנמצא בקומה ה-23 במגדל המוזיאון.