פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לחם עבודה

      בלחם ארטיזן לא חשבו על להעסיק בעלי מוגבלות, אך כשזה קרה הם הבינו את התרומה הגדולה לעסק ולשאר העובדים

      הם לא עסוקים במרפקנות, אגו, או ריכולים חלולים על חשבון העבודה. הם נאמנים, מסורים ומייחסים חשיבות עליונה לתפקידם בארגון. יש המון סיבות טובות לשלב בעלי מוגבלות בתוך העסק, לתת להם הזדמנות שווה בין שווים ולאפשר לעובדים הנורמטיביים ליהנות משיעור בסובלנות. אז אולי העבודה איטית יותר, אבל מה זה כמה שעות תפוקה בהשוואה לתרומה? חמש דוגמאות מוצלחות, ספיישל ראש השנה, עם תוצרת חגיגית במיוחד.

      משפחת ארטיזן

      העובדה שבעלי מאפיית "לחם ארטיזן" הם זוג אחים, חיים וגיא שדות, מושכת שאלה מתבקשת וידועה - "כיצד את משלבים בין משפחה לעסקים?" אבל איך שהוא, השאלה הזו מתגמדת לאור העובדה שהשילוב המעניין יותר שנעשה בעסק הוא שילובם של עובדים בעלי מוגבלות. " למדנו את רזי האפיה בקנדה" משחזר חיים שדות "כשחזרנו סיפקנו מאפים לבתי קפה וקייטרינג ובשנת 2003 פתחנו את מפעל האפייה ברעננה. פחות או יותר בסמוך לפתיחה, הגיע אלינו איש כוח אדם אשר מסייע לשבץ בעלי מוגבלות במפעלים. הוא שכנע אותנו לנסות ולשלב מישהי בעלת מוגבלות בין ארבעת העובדים שהיו לנו. מאז התרומה הזו היא חלק מאיתנו, והשילוב הזה הפך למוטו שלנו ולתענוג שלנו". במהלך השנים המאפים והעסק תפחו, מספר הסניפים גדל לארבעה ומספר העובדים בהתאם. "כיום אנו מעסיקים עשרים עובדים מתוכם ארבעה בעלי מוגבלות", מונה שדות, "וזו ללא ספק הצלחה".

      מסיבת פז"מ

      מסתבר שמאחורי כל שיפון, חיטה מלאה ומאפה עבודת יד, עומדת עבודת צוות של בעלי מוגבלויות שונות לצד עובדים נורמטיביים. חלקם חותכים עוגיות, חלקם מסדרים מגשים או אפילו מגלגלים בצק. "השילוב הזה תורם לכל העובדים, אבל ללא ספק ההתפתחות האישית של ארבעת העובדים המיוחדים מאוד ניכרת. יש לי עובדים עם פז"מ של שנים, חלקם הופכים עצמאים, עוברים לדירות, והם גאים על הוותק שלהם. אחת העובדות ביקשה, לחגוג את היותה שש שנים איתנו ולערוך מסיבה. הזמנו את ההורים שלה, את החונכות, העמדנו שולחן מלא כול טוב והיא פשוט קרנה".

      אני לא רוצה להרוס את החגיגה, אבל יש גם קשיים?

      "בכל עסק יש קשיים. זה לא קל, ולמרות שמגיעים לכאן מידי פעם חונכים, לפעמים אתה מרגיש יותר כמו עובד סוציאלי מאשר בוס. יש חיכוכים ועליות וירידות, אתה נדרש ליותר סבלנות. אבל זה קיים בכל מקום וזה בטח מתגמד בהשוואה לרגעים מרגשים בהם הם משתפים אותנו בחייהם האישים, מתייעצים איתנו ומתחילים לתפקד יותר ויותר עצמאית".

      עצמאות כמובן היא, איך לא, תלוית כסף, והעובדים באופן מתבקש מקבלים שכר על עבודתם. "המשכורת משתנה מאחד לשני, על פי חוק ובפיקוח המדינה", מפרט שדות, "השכר נקבע לפי אבחון של עובדת סוציאלית. חלקם מקבלים שכר לפי שעה וחלקם שכר קבוע חודשי כי אסור להם לעבור סכום מסוים. זה כמובן משפיע גם על מכסת שעות העבודה של כל אחד מהם".

      לא קשה שלכל עובד יש שעות עבודה שונות?

      "בניגוד לעסקים המתבססים על בעלי מוגבלות, ב"לחם ארטיזן" לא ניתן לומר שהם עמוד התווך של העסק. אם הם לא יגיעו לעבודה אני לא בברוך. הם תורמים לעסק, ומה שבטוח הוא שהם חלק בלתי נפרד ממנו". ההשתלבות בארגון ניכרת גם ברמה החברתית לטענת שדות, העובדים יושבים יחד לאכול צהריים, מכירים את כל חלקי החברה, והם חלק מהמשפחה. "מידי פעם הם מזמינים אותנו לפעילויות האישיות שלהם, למשל להצגת הסיום של חוג הדרמה. אלו הרגעים שמבינים איזו משמעות אדירה יש לעבודה עבורם".