חוות החיות: "סחרחורת ובחילה"

ועדת החינוך של הכנסת סיירה הבוקר בבית החיות שבבית החולים הדסה עין כרם בירושלים – בו מוחזקות החיות המיועדות לניסויים. הסיור כנראה עשה את שלו, שכן לאחריו הודיעו יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) ויו"ר האופוזיציה, ח"כ יוסי שריד – כי יגבשו הצעת חוק משותפת שמטרתה הגברת הפיקוח וצמצומם ככל האפשר של הניסויים הנערכים בבעלי חיים בארץ.

בית החיות בו נערך הסיור נמצא בקומה השביעית של בית החולים, ונחשב לבעל התנאים הטובים ביותר בארץ. היום נמצאו בו 15 קופים, כולם נרכשו מחוות מזור הנמצאת בשרון, ומייצאת קופים לניסויים. במקום נמצאים עתה גם הקוף "מליש" וארבעה מחבריו, שהניסויים שנערכו עליהם תועדו לאחרונה בערוץ 2. בנוסף נמצאים שם כלבים, חזירים, כבשים ועשרות אלפי חולדות ועכברים. חלק מבעלי החיים נמצאים שם בהתאוששות שלאחר הניסויים, וחלקם "ממתינים" לניסויים שטרם נערכו על גופם.

ח"כ שריד ניסח במהלך החודשים האחרונים הצעת תיקון לחוק צער בעלי חיים, המבקשת להביא לאישורם של ניסויים המצילים חיי אדם בלבד. הצעתו של שריד לא הוגשה לאחר שהוברר לו כי רוב ברור במליאה יצביע כנגדה. משום כך יזם את סדרת הדיונים בנושא בוועדת החינוך, הממונה על חוק צער בעלי חיים.

שריד ציין היום כי "חש סחרחורת ובחילה במהלך הסיור בבית החיות. לא מדובר במחזה מרנין, אך יש לזכור שאף מדינה בעולם לא הביאה לביטולם של ניסויים בחיות. לצערנו, המחקר המדעי לא יוכל לעמוד בביטול כזה".

במסגרת הצעת החוק שתתגבש בוועדת החינוך במהלך השבועות הקרובים, יגובשו שינויים בחוק צער בעלי חיים – ניסויים בבעלי חיים, שייעודם יהיה לוודא כי הניסויים יערכו במינימום אפשרי של בעלי חיים, כי יגרמו מינימום של סבל וכאב, כי אמצעי הפיקוח על הניסויים יהיו הדוקים יותר, וכי תהליך האישור של הניסויים יכלול שקיפות מלאה. את התיקון האחרון הסביר שריד במניעת "הרושם שהניסויים נעשים במחתרת, או במרתפים חשוכים". הצעת החוק תדגיש גם את הצורך כי יעשה שימוש רחב יותר בחלופות טכנולוגיות שאינן כוללות ניסויים בבעלי חיים.

פרופסור חגי ברגמן, ראש קבוצת מחקר בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית העורך ניסויים בקופים במסגרת מחקרים על מחלת הפרקינסון - ודובר נאמן של המצדדים בהמשך הניסויים בבעלי חיים, הביע תמיכה עקרונית בהצעת החוק המתגבשת. לדבריו, העקרונות לפיהם יש לחתור לאישור מינימלי של ניסויים, להעדפת חלופות טכנולוגיות ולהעדפת חיות קטנות במידת האפשר תוך גרימת סבל מינימלי - נכללים כבר בחוקי האתיקה של הוועדות לאישור הניסויים, ומיושמים לפחות בועדת האתיקה של האוניברסיטה העברית. ברגמן מצדד גם בעקרון השקיפות של הניסויים, "בתנאי שהפיקוח לא יהפוך לכלי שינטרל את המערכת מעבודתה".

לטענת נציגת האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, ענת רפואה, שנכחה בסיור, מוחזקים במקום הקופים ללא איוורור נאות, בכלובי מתכת צרים, ללא אמצעי העשרה, והם נראים במצוקה קשה. פרופסור ברגמן טוען מנגד, כי הקופים זוכים לתנאים טובים באופן יחסי, וכי אלה הוטבו במידה משמעותית בשנים האחרונות. כך או כך, הוויכוח הניטש סביב שאלת תרומתם האמיתית של הקופים ויתר החיות במקום לקידום המדע ואיכות החיים שלנו ימשיך להתנהל גם לאחר שהתיקון החדש לחוק צער בעלי חיים יאושר.