פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לבנון על סף כאוס פוליטי

      לאחר שנכשל בהקמת ממשלה הודיע סעד חרירי על פרישה. פרופ' אייל זיסר מעריך שבהיעדר ויתורים פוליטיים עלולה לבנון למצוא עצמה בגל אלימות קשה. לישראל זה לא ממש ישנה

      שלושה חודשים לאחר שזכה בניצחון מפתיע בבחירות לפרלמנט הלבנוני, הכריז סעד אל-דין אל-חרירי, מנהיגם של בני העדה הסונית בלבנון, כי נכשל בניסיונו לכונן ממשלה חדשה בבירות וכי הוא מחזיר את המנדט שקיבל מנשיא המדינה להרכיב ממשלה חדשה.

      חרירי גילה כי בבחירות הוא אולי ניצח אבל בשטח מוסיף ארגון החזבאללה לעשות כרצונו. ואכן, הארגון הציב לחרירי אולטימטום שעניינו מתן זכות וטו לארגון על כל החלטה שעתידה הממשלה הבאה בלבנון לקבל כמו גם מתן הזכות לקבוע מי יהיו השרים מטעם מחנה האופוזיציה בממשלתו של חרירי.

      אחרי הכל חרירי זכה במספר רב יותר של צירים בבחירות, 72 מתוך 128 חברי הפרלמנט, אבל החזבאללה נהנה מתמיכת חלקים ניכרים בציבוריות הלבנונית, ובראשם, בני העדה השיעית, המהוים כיום את העדה הגדולה במדינה. עובדה זו אינה מוצאת עדיין את ביטויה בהרכב הפרלמנט ומכאן התסכול והכעס בבני עדה זו, תסכול וזעם שאותם מבטא ארגון החזבאללה המנהיג כיום בני עדה זו.

      בימים כתיקונם היו מדינות האזור מתגייסות כדי ללחוץ על הקלינטים שלהם בלבנון להגיע לפשרה. אלא שלסוריה אין כל אינטרס להפעיל לחץ על החזבאללה בטרם תקבל הבטחות סעודיות או אמריקאיות ברורות באשר לתמורה שהיא עתידה לקבל עבור השתדלותה אצל החזבאללה. אף לאירן אין אינטרס מידי וישיר להביא לרגיעה בתוככי לבנון. התוצאה היא מבוי סתום שממנו מתקשים השחקנים הלבנונים להחלץ בכוחות עצמם.

      פוליטיקה של פשרות

      אבל הפוליטיקה הלבנונית הינה פוליטיקה של פשרות. כך היה בעבר וכך יהיה גם בעתיד. נראה כי סעד אל-דין אל-חרירי אינו מתכוון באמת לסגת בו מניסיונו להקים ממשלה חדשה בבירות. כל שביקש הוא להפעיל לחץ על יריביו ובה בעת, לגייס תמיכה במחנהו לויתורים אפשריים שהוא עתיד לעשות לחזבאללה, אם ברצונו לכונן ממשלה חדשה. ובכל מקרה, סעד אל-דין אל-חרירי יכול לותר על הניסיון להקים ממשלה ולהעביר את המשימה למקורבו, פואד סניורה, ראש הממשלה הנוכחי. וכך סניורה יהיה זה שיבצע את הויתורים המשפילים לחיזבאללה.

      בהעדר ויתורים משני הצדדים ובעיקר מצידו של חרירי, עתידה לבנון לשקוע בתוהו ובוהו פוליטי. זה יכול להימשך חודשים בטרם ימצא המוצא. הבעיה היא שבלבנון תוהו ובוהו יכול גם להדרדר לפרצי אלימות. אחרי הכל, כך החלה מלחמת האזרחים בלבנון לפני קרוב לשלושים שנה.

      מבחינתה של ישראל אין המשבר הפוליטי בלבנון מעלה או מוריד. בכל מקרה החזבאללה עושה כעולה על רוחו, מתחמש בארסנל של עשרות אלפי טילים וממשיך לאיים בנקמה על חיסולו של מפקדה של הזרוע הצבאית של הארגון, עימאד מוע'ניה. באם יכנס חיזבאללה לממשלה יקל הדבר על ישראל להפנות אצבע מאשימה למדינה הלבנונית ואף לבוא עימה חשבון. אבל, כאמור, חיזבאללה בתוך הממשלה או מחוצה לה הוא אותה הגברת בשינוי אדרת. ברור, עם זאת, כי בשעה שעיני הארגון מופנים למשבר הפוליטי בבירות השקט לאורך הגבול עם ישראל נשמר. הבעיה היא שמדובר בשקט מתוח ובמציאות נפיצה שאין לדעת כמה זמן תימשך.

      * פרופ' אייל זיסר הוא ראש מרכז משה דיין ללימודי המזה"ת באוניברסיטת תל אביב.