איך זה שפארוק פתאום אוהב יהודים?

לפני כשנה וחצי עלה לדוכן הפרלמנט המצרי שר התרבות, פארוק חוסני, ונשא נאום בו הבהיר: "אין שום ספרים ישראלים בספריות במצרים, ואם יימצאו כאלה אני מוכן לשרוף אותם במו ידיי!". בהזדמנויות אחרות אמר חוסני, אחד המתנגדים החריפים לנורמליזציה עם ישראל, כי היהודים הם עם חסר תרבות וכי יהיה האחרון לבקר בישראל. אז מה קרה לאותו שר אנטי-ישראלי שגרם לו להתנצל על דבריו, לשפץ את בתי הכנסת היהודים במצרים ולהורות על תרגום ספרי עמוס עוז ודוד גרוסמן לערבית?

התשובה פשוטה: חוסני, 71, המכהן בתפקידו עשרים ושתיים שנה, הוא אחד המועמדים הבולטים לתפקיד מזכ"ל אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), אחד התפקידים הנחשקים והמשפיעים על התרבות העולמית. מאז שהכריז על מועמדותו החלו קמפיינים בעדו ונגדו, כשאת הקמפיין הקורא לבחירתו מוביל לא אחר מאשר נשיא מצרים חוסני מובארק, ואילו את הקמפיין הקורא להחרמתו בשל "דעותיו האנטישמיות והאנטי-ישראליות", מובילים אינטלקטואלים יהודים כגון אלי ויזל וקלוד לנצמן.

למי שתהה, עד לפני כארבעה חודשים היתה זו ישראל שהובילה את הקמפיין הבינלאומי לסכל את מינויו לתפקיד הנחשק. למרות שישראל איננה אחת מ-58 המדינות שאמורות להצביע בבחירות למזכ"ל אונסק"ו, חוסני חשש מהקמפיין שניהלה ומהשפעתו על נציגי מדינות אחרות. על מנת לפייס את דעת הקהל הישראלית והיהודית ניסה חוסני למזער נזקים ובין השאר הבהיר כי אין לו התנגדות להפצת ספרות ישראלית במצרים, הורה לשמר את אתרי המורשת היהודית ואף העניק לראשונה ראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" בו אמר כי הוא אינו אנטי-ישראלי.

הנשיא מובארק נבהל מהאפשרות שישראל תסכל את מועמדותו של חוסני - שאם ייבחר יהיה המזכ"ל הראשון ממדינות ערב - ולפיכך ביקש באופן אישי מראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתם בשארם א-שייח' בחודש מאי האחרון להפסיק את הקמפיין ולהסיר את הווטו על מועמדותו. נתניהו נעתר לבקשה ובמשרד החוץ, שהובילו את הקמפיין נגד חוסני, הופתעו אך יישרו קו עם ראש הממשלה ושמרו על פרופיל תקשורתי נמוך בכל הקשור למועמדותו של השר המצרי.

עוד ימים ספורים ייבחר מזכ"ל אונסק"ו, והקמפיינים נגד ובעד נמצאים כעת בשיאם. מועמדותו של חוסני מעוררת ויכוחים עזים לא רק בישראל אלא גם בקרב מדינות העולם כולו. המאמר שפרסמו לפני מספר חודשים שלושת האינטלקטואלים היהודים-צרפתים אלי ויזל, קלוד לנצמן וברנר הנרי-לוי בעיתון הצרפתי לה-מונד, בו תהו "כיצד אפשר לבחור לתפקיד המכובד אדם שהשמיע הצהרות אנטישמיות?", עורר אז הדים רבים. רק השבוע טען העיתון האמריקאי "וול סטריט ג'ורנל" שבעקבות התבטאויותיו הבעייתיות, חוסני אינו יכול לקבל את התפקיד. אל המתנגדים הצטרף גם ארגון "עיתונאים ללא גבולות" שתקף את חוסני משום שהוא מעודד צנזורה לעיתונות המצרית.

אלא שלמרות המתקפה החריפה שבפניה עומד חוסני בישורת האחרונה לקראת בחירת המזכ"ל, נראה דווקא שסיכוייו להיבחר לתפקיד לא רעים. הוא זוכה לתמיכה נרחבת מצד מדינות ערב, מדינות מוסלמיות ומדינות אפריקה. בנוסף, השבוע דווח באיטליה כי ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני הבטיח אישית למובארק לתמוך בחוסני. מקורביו של חוסני טוענים כי לפחות 32 מתוך 58 המדינות שמצביעות הבטיחו לו את קולן, דבר שיזכה אותו בניצחון.

ובמי תבחר ארה"ב? התשובה לא ברורה. על פי מספר דיווחים ממקורות אנונימיים, האמריקאים צפויים לתמוך במינוי של חוסני כדי לחזק את האמון של העולם המוסלמי והערבי בהם. אולם על פי גורם אמריקאי בכיר שצוטט השבוע בעיתון 'וושינגטון פוסט', ארה"ב "לא תבחר במועמד הזה" בשל עמדותיו האנטישמיות והאנטי-ישראליות.

החשש הגדול ביותר של חוסני הוא שברגע האחרון, מדינות שהבטיחו לו (ולנשיא מצרים) את קולן ישנו את דעתן ויצביעו לאחד משמונת המועמדים האחרים. אחרי שפעל במשך חודשים על גבי חודשים למען המועמד שלו, מובארק כבר לא יכול לעמוד במתח.