"סוחרים זרים ניסו להפיל את הדולר"

תפנית בשוק המט"ח הישראלי: בראשונה זה חודשים רבים, רוב מכירות המט"ח שזרמו השבוע לחדרי עסקות בישראל היו פעולות של משקיעים זרים, בעיקר קרנות גידור הפועלות משיקולים ספקולטיביים - כך אישר בכיר בבנק ישראל ל-TheMarker.

ביום שלישי השבוע נאלץ בנק ישראל לרכוש כמות חריגה מאוד של מט"ח - הסכום המדויק לא פורסם אך הוערך בכ-800 מיליון דולר - על מנת למנוע עלייה חדה של השקל ביחס לשאר המטבעות.

הסוחרים בחדרי עסקות העריכו כבר שלשום כי גופים זרים עומדים מאחורי ההיצעים, אך את התמונה הכוללת יכול לראות רק בנק ישראל - ואתמול אחר הצהריים אישר בנק ישראל כי המתקפה הספקולטיבית לטובת השקל בוצעה על ידי סוחרים זרים.

בחודשים האחרונים, למרות מכירות הדולרים הגדולות שזרמו לחדרי העסקות, לא היו המשקיעים הזרים הגורם הדומיננטי במסחר - לא בהיקף ולא בכמות העסקות. על פי בנק ישראל, המוכרים הגדולים היו דווקא יצואנים מקומיים, שהעריכו כי שער הדולר צפוי לרדת ולכן מכרו מראש את תמורת היצוא שהם צופים לקבל במהלך השנה הקרובה. מכירות אלה, על פי בנק ישראל, הן שהיו הגורם העיקרי לירידת שער הדולר בקיץ האחרון.

הגופים הזרים אמנם היו פעילים מאוד במסחר, אך הפעילות שלהם היתה יותר מאוזנת: חלק מכר מט"ח - ואילו חלק אחר דווקא רכש מטבע זר בניסיון להמר על היחלשותו של השקל. סוחרים העריכו כי מכירות המטבע של הגורמים הזרים עשויים להיות ניסיון של אותם גופים ספקולטיביים לבדוק את נחישותו של בנק ישראל במדיניות המטבע הנוכחית שלו. אם בנק ישראל "יישבר", שער הדולר יצנח והזרים יוכלו לרכוש את הדולרים שמכרו במחיר זול בהרבה - ולגרוף רווח משמעותי.

תופעה של מתקפות ספקולטיביות של קרנות גידור גדולות על מטבע של מדינה זו או אחרת אינה חדשה או יוצאת דופן. בשני העשורים האחרונים הותקפו כמה מדינות על ידי קרנות גידור בצורה דומה, למשל מדינות דרום מזרח אסיה.

הקרב הידוע ביותר בין מדינה לבין קרנות גידור היה ב-92' בבריטניה, כשאיש קרנות הגידור ג'ורג' סורוס תקף את הליש"ט במטרה לאלץ את בריטניה לעלות ריבית או לנייד את המטבע שלה. ב-16 בספטמבר אותה שנה, במה שכונה "יום רביעי השחור", מכר סורוס בחסר ליש"ט בהיקף ששקול ליותר מ-10 מיליארד דולר; הבנק המרכזי הבריטי נשבר, והוציא את המטבע הבריטי מהמערכת המוניטרית האירופית. הליש"ט צנח וסורוס הרוויח באותו יום מעל מיליארד דולר.