שווייץ הדיחה את ארה"ב מהמקום הראשון במדד התחרותיות השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF). לאחר שהמשבר הפיננסי והכלכלי העולמי כמעט הובילו לקריסתה של מערכת הבנקאות האמריקאית, נותרה הכלכלה הגדולה בעולם חשופה יותר לחולשות בטווח הארוך. ישראל ירדה ממקום 23 למקום 27 בדירוג, מתחת לקטאר ואיחוד האמירויות, בעיקר בשל הירידה באיכות החינוך.
הדו"ח מגלה כי הכלכלות הגדולות, שבהן מגזר הפיננסים מהווה חלק גדול מהתמ"ג, כמו ארה"ב, בריטניה ואיסלנד, היו המפסידות הגדולות של המשבר הכלכלי. ארה"ב הודחה מהמקום הראשון, לראשונה מאז החל המדד להתפרסם בצורתו הנוכחית ב-2004, ודורגה רק במקום 93 (מתוך 133) במונחי יציבות כלכלית.
"ציפינו שארה"ב תודח מהמקום הראשון. כלכלתה סובלת מחוסר איזון בשנים האחרונות. יש בעיות בשוק ההון האמריקאי שלא היינו מודעים אליהן קודם. הגירעונות הובילו לעלייה ברמת החוב הציבורי, שרק מוחרפת בשל התמריצים", אמרה ג'ניפר בלנק, ראש החטיבה ב-WEF האחראית על פרסום הדו"ח.
גם במונחי בריאות המגזר הבנקאי, נפלה ארה"ב למקום 108 בדירוג, לעומת שווייץ, שדורגה במקום 44. "מאחר שהמשבר הפיננסי נוצר ברובו בארה"ב, אין זה מפתיע שבמונחים של תחכום השוק הפיננסי נפלה ארה"ב ממקום 9 ב-2008 למקום 20 השנה", נכתב בדו"ח. שווייץ, לעומת זאת, "הצליחה להישאר יציבה באופן יחסי למרות המשבר, בעוד שארה"ב נחלשה בכמה תחומים". WEF שיבח את שווייץ בשל חדשנותה, התחכום של התרבות העסקית במדינה, השירותים הציבוריים היעילים והתשתיות המצוינות.
במקום השלישי במדד התחרותיות דורגה סינגפור, הודות למוסדות הממשלה החזקים, התשתיות האיכותיות וההתמקדות בחינוך; במקום הרביעי דורגה שוודיה ובמקום החמישי דנמרק, הודות ליציבותן הכלכלית ושקיפותם של המוסדות הממשלתיים. מבין מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), עלתה סין ממקום 30 ב-2008 למקום 29. הודו דורגה במקום 49 בשל האיכות הירודה של שירותי הבריאות והחינוך במדינה, וכן עקב חוסר יציבות כלכלית ותשתיות רעועות. רוסיה נפלה 12 מקומות למקום 63, בשל החששות מפני חוסר יעילות של הממשלה והתערבות ממשלתית גוברת במערכת המשפט. ברזיל עלתה שמונה מקומות למקום 56.
מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי מביא בחשבון 12 גורמים עיקריים: מוסדות, תשתיות, יציבות מקרו-כלכלית, בריאות וחינוך יסודי, השכלה גבוהה והכשרה מקצועית, יעילות שוק הייצור והצריכה, יעילות שוק העבודה, מורכבות השוק הפיננסי, מוכנות טכנולוגית, גודל השוק, תחכום עסקי וחדשנות. הפורום מגדיר תחרותיות כמערכת המוסדות, המדיניות והגורמים המשפיעים על רמת התפוקה של המדינות השונות.
הידרדרות מדאיגה במיקומה של ישראל
מעמדה התחרותי של ישראל הוסיף להישחק גם השנה, והיא נפלה ארבעה מקומות למקום 27 -בעיקר בשל הירידה החדה באיכות החינוך. איכותה של מערכת החינוך הישראלית נפלה בדירוג ממקום 15 בעולם ב-2006 ל-65 ב-2009, בעיקר בשל הקיצוץ בתקציבי החינוך. "הידרדרות איכות החינוך בישראל מדאיגה, מאחר שכוח עבודה משכיל של מהנדסים ומדענים הוא שסיפק את הבסיס לאסטרטגיית ההתפתחות שהמדינה פעלה לפיה ב-30 השנה האחרונות", נכתב בדו"ח.
"גם ביכולת החדשנות ותחכום האסטרטגיות העסקיות חלה בישראל הידרדרות בשנתיים האחרונות", נכתב בדו"ח. בדירוג החדשנות דורגה ישראל במקום 9. איכות התשתיות, שדורגה במקום 44, צוינה גם היא כבעייתית ביחס לרמת ההכנסה של ישראל. במונחי יעילות ממשלתית, דורגה ישראל במקום 51, בעוד שבדירוג יכולתה של הממשלה להבטיח את שלום אזרחיה ירדה ישראל למקום 69. במונחי יציבות כלכלית, ירדה ישראל למקום 67 בשל העלייה באינפלציה והתרחבות הגירעון.