(צילום: נעם כהן, עריכת וידאו: ענת ברק)
ארגון ה-OECD פרסם היום (שלישי) נתונים המשווים בין מערכות החינוך ברחבי העולם. מדובר בדו"ח שנתי שמפרסם הארגון מאז שנת 2001. הדו"ח נותן תמונה השוואתית בין מדינות שונות בעולם בנוגע לסדרה של מדדי חינוך, בהם שכר המורים, משאבים אנושים וכספיים, תפוקות מערכת החינוך, סביבות למידה ועוד.
מהנתונים עולה כי ישראל היא בין המדינות המשקיעות שיעור גדול מסך משאביהן בחינוך, אך שיעור התלמידים בישראל גבוה בהרבה מהממוצע ולכן ההשקעה הממוצעת לכל תלמיד נמוכה בעשרות אחוזים ביחס לממוצע בקרב מדינות המשתייכות לארגון OECD. ההשקעה בחינוך עבור כל תלמיד בין השנים 1995 ל-2006 גדלה בישראל בתשעה אחוזים בלבד לעומת גידול במונחים ריאליים של כ-40% במדינות אחרות.
עוד עולה מהנתונים כי שכר המורים נמוך בהרבה מהממוצע בקרב מדינות המשתייכות לארגון, כאשר ישראל נמצאת בתחתית הדירוג העולמי. הכיתות בישראל הן בין הגדולות ביותר בעולם. למעשה, רק בקוריאה ויפן הן גדולות יותר. בישראל יש 27.6 תלמידים בכיתה ממוצעת בחינוך היסודי לעומת 21.4 תלמידים בממוצע בקרב מדינות המשתייכות לארגון. כמו כן מספר המורים הממוצע לכל תלמיד בישראל גבוה מזה שב-OECD. ההישגים של תלמידי ישראל נמוכים מהממוצע והפערים בהישגים של תלמידי ישראל הינם מהגבוהים בעולם. הישגי התלמידים המצטיינים בישראל נופלים מאלה של המצטיינים במדינות אחרות.
בשנה שעברה: כיתות צפופות - הישגים בהתאם
הנתונים מתייחסים לשנים 2006-2007, טרם החלה רפורמת אופק חדש. ברמ"ה (הרשות הארצית למדידה ולהערכה) צופים כי מצבה של ישראל באשר לחינוך ישתפר, כאשר יגיעו הנתונים על השנים בהם כבר נכנסה רפורמת אופק חדש.
מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני אמר כי "הצבנו יעדים ברורים מאוד לנבחנים בשנת 2011. השר לקח סיכון פוליטי והדרג המקצועי לקח סיכון מקצועי מתוך אמונה שאפשר לשנות את הגרף כדי שיהיה בעלייה". השר גדעון סער אמר כי הנתונים על השקעה בחינוך עבור תלמיד ובעיקר הפער שנפתח ביננו לבין העולם מחייבים אסטרטגיה לאומית של השקעה בחינוך. התחרות הינה מול מדינות מפותחות שמשקיעות הרבה יותר. כדי להתחרות צריך להשקיע, אם היו ימים שבהם הישגיות היתה מילה גסה, הם חלפו לבלי שוב".
עוד עולה מהנתונים כי הישגי התלמידים החלשים בישראל נמוכים בהרבה בהשוואה לתלמידים חלשים במדינות מפותחות אחרות. מהרשות הארצית למדידה ולהערכה נמסר כי שיפור ההישגים צריך להיות משימה לאומית, שלהשגתה נדרשת בחינה מעמיקה של תהליך ההוראה והלמידה בישראל. משימה זו מחייבת שיתוף ושילוב של כל בעלי העניין במערכת.
נתון נוסף שהציגה מנכ"לית רמ"ה, פרופ' מיכל בלר, העלה כי שיעור האוכלוסייה בישראל צפוי לגדול ב-15% עד לשנת 2015 וכי יש לשים דגש מיוחד על הנתון הזה.
בדו"ח שפורסם בשנה שעברה עלה כי בישראל לומדים בבתי הספר היסודי 27.5 תלמידים בממוצע בכיתה, ואילו בחטיבת הבייניים לומדים 32.8 תלמידים בממוצע. בשאר המדינות הכלולות בדו"ח עומד הממוצע בבית הספר היסודי על 21.5 תלמידים, ובחטיבות הביניים על 24.
עוד עלה מהדו"ח שפורסם בשנה שעברה כי בתוצאות "מבחני פיזה", הבוחנים את הידע במדעים, מתמטיקה וקריאה בקרב תלמידים בני 15 ב-57 מדינות בעולם, תלמידי ישראל נמצאים מתחת לממוצע. הנתונים מתייחסים לשנת 2006. כל מדינות ה-OECD מדורגות לפני ישראל בתוצאות תלמידיהן במבחן הפיזה.